לפני 30 שנה, ב-26 במארס 1979, נחתם בבית הלבן בוושינגטון הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל ומצרים. הנשיא המצרי אנואר סאדאת לחץ ידיים לראש הממשלה הישראלי מנחם בגין, ובחסותו של הנשיא האמריקאי, ג'ימי קרטר, החל עידן חדש במזרח התיכון. הסכם זה, נחשב עד עצם היום הזה לנקודה בה שונתה הגיאופוליטיקה של המזה"ת כולו, נפתחה את הדרך לשלום שבין ישראל והעולם הערבי ועוצבה אג'נדה חדשה של יחסים מדיניים באזור.
חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים התאפשרה בזכות צעד אמיץ הן של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין שהשכיל להושיט את ידו לשלום והן של נשיא מצרים, סאדאת, שנענה להושטת היד, הניח מאחוריו שנים של מלחמה, והגיע לישראל לביקור ב 19.11.1977 במהלכו אף נשא נאום בכנסת. קבלתו של סאדאת בזרועות פתוחות ובמחיאות כפיים על ידי הממשלה והציבור הישראלי הביאנו למצב בו כיום, יודעים יחסי ישראל ומצרים יותר שנים של שלום מאשר שנים של עימות וסכסוך. במסגרת זו, נהנות שתי המדינות מהיכולת לקיים ביניהן דיאלוג פתוח ושיתוף פעולה.
במציאות הנוכחית ולאור חזון מנהיגי ישראל ומצרים, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה ביניהן, דרך שורה של מפגשים ו-ועדות משותפות בתחומים שונים, בהם "הוועדה הצבאית המשותפת", המקיימת פעמיים בשנה מפגשים סדירים, תוך כדי הידברות רצופה בין הצבאות, לצורך יישוב ותיאום הנושאים הצבאיים-בטחוניים בין המדינות וועדה כלכלית משותפת.
תחום פורה במיוחד, הוא שיתוף הפעולה החקלאי. במסגרת זו מתכנסת פעמיים בשנה "ועדה חקלאית" משותפת, שמאז כינונה בשנת 1981, היא עומדת מאחורי קיומם של מאות פרויקטים חקלאיים שנועדו לשיפור מתמיד של הידע והיכולות בתחום החקלאי של המדינות. עד עתה הניב שיתוף הפעולה בתחום זה הקמת עשרות חוות חקלאיות משותפות במצרים, קיום עשרות קורסים משותפים להכשרה מקצועית והגעתם לישראל של אלפי משתלמים מצרים בחקלאות. כך בשנת 2007 עברו כ-200 חקלאים מצריים הכשרה בישראל בתחומים שונים.
מקום חשוב ומרכזי ביחסים בין המדינות תופס הסכם ה- QIZ (QUALIFIED INDUSTRIAL ZONES). ההסכם, שנחתם ב-2004, מאפשר לחברות מצריות העושות שימוש בתשומות ישראליות, ליצא את מוצריהן לארה"ב, ללא מכס. שיתוף הפעולה המתקדם במסגרת זו מהווה מודל מצליח וראוי לחיקוי, במסגרת היחסים בין המדינות. לשם המחשת הדברים, בשנת 2008 עמד הסחר ההדדי בין ישראל למצרים על כ-271 מיליון דולר לעומת 59 מיליון דולר בלבד בשנה שלפני חתימת ההסכם ב- 2004 , עלייה של למעלה מפי 4.5 .
נדבך חשוב ומרכזי נוסף ביחסים הכלכליים בין המדינות הינו "הסכם הגז", במסגרתו נחתמה עסקת ענק ב- 2005, בין החברה המצרית EMG לחברת החשמל הישראלית. העסקה מסדירה רכישה גז מצרי, ע"י חברה החשמל הישראלית, בשווי של של 2.5 מיליארד דולר בחמש עשרה השנים הבאות.
תחומים נוספים שבהם מתקיים שיתוף פעולה –אם כי מוגבל- בין המדינות – הם תיירות, תחבורה, תקשורת, בריאות וכיו"ב.
גם במסגרת הנושאים המדיניים מוכיח הסכם השלום את תרומתו הרבה הן ביחסי המדינות והן ברמה איזורית. חרף קשיים לא מעטים, התגלה השלום בין ישראל למצרים כיציב ואיתן, הוכיח את עליונות הרצון לשלום, הקיים אצל שני העמים ואת ערכו האסטרטגי עבור שתי המדינות. כיום מהווים היחסים נתון יסוד לכל התפתחות מדינית אזורית והם גורם תומך ומסייע להמשך תהליך השלום בכלל ועם הפלסטינים בפרט. במסגרת היחסים המדיניים בין ישראל ומצרים, מתקיים דו שיח שוטף בין המדינות בנושאים השונים, ובכללם סוגיות רגישות ובעייתיות. תדירות המפגשים בין מנהיגי המדינות גבוהה והדיונים מתמקדים הן בנושאי יחסי שתי המדינות והן בנושא קידום תהליך השלום.
על אף קיומו של מסד מוצק ליחסים בין מצרים וישראל, יש עוד יעדים רבים שראוי להגיע אליהם. בראשם, התקרבות בין העמים והיכרות הדדית, דיאלוג תרבותי רחב יותר וסובלנות ופיתוח תרבות השלום.
ישראל שואפת לכך שהשלום עם מצרים יהפוך לשלום תוסס ופורה על כל היבטיו. אנו מקווים כי בשתי המדינות ישכילו להקדיש את השנים הבאות למטרה זו.