דברי הנשיא שמעון פרס לרגל ביקור האפיפיור בנדיקטוס ה-16
בית הנשיא
הוד קדושתך,
מדינת ישראל מקדמת אותך היום בברכה חמה ובלב פתוח. אנו, במולדת העם היהודי, שמחים לארח אותך ואת פמלייתך במסעך אל ארץ הקודש.
ברוח מסורת הכנסת האורחים, עוד מימי אברהם אבינו, אנו מברכים אותך היום בהערכה עמוקה. אוזנינו כרויות למסר שלך ואנו פורסים לפניך שטיח של אחווה וידידות במסעך בארצנו. אנו מקדמים את פניך במילה שבשפתנו, היא תמצית ומהות חלומנו:
הוד קדושתך, האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר: שלום.
אנו רואים בך אדם המקדם את השלום; מנהיג רוחני גדול; גורם רב עוצמה הנושא את מסר השלום לחבל ארץ זה ולרבים אחרים.
תולדות עמנו הן ראיה לאחדות מתוך דבקות בבורא עולם, אך לא פחות מכך לתוצאותיהן של מחלוקות בין בני אדם, כאן על פני האדמה. היהדות בנויה על סובלנות כלפי דתות אחרות. ובמילותיו של הנביא מיכה, "כִּי, כָּל-הָעַמִּים, יֵלְכוּ, אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו; וַאֲנַחְנוּ, נֵלֵךְ בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ--לְעוֹלָם וָעֶד" (מיכה ד', ה').
מחלוקות הן עניין עיקש, אך עמי האזור שלנו עייפו ממלחמות. נשאיר את המחלוקות להיסטוריה ואת ההיסטוריה החדשה נכתוב באותיות של אמונה ושלום. איבדנו את היקר לנו מכל בקרבות. מצאנו תקווה סביב שולחן המשא ומתן.
הדמוקרטיה נותרה איתנה – בעתות מלחמה כבעתות שלום. עמנו חווה סבל רב. ידענו שואה. מדינת ישראל קמה מתוך אפרם של אחינו ואחיותינו התמימים והטהורים, שהושמדו בתאי הגז של היטלר. עשן המשרפות הפך ללפיד שלאורו אנו חיים. ביתנו בישראל הוא מקלט של חיים לאלה שחוו רק מוות. כצאצאיהם של הקורבנות, ליבותינו רגישים לסבלם של אחרים.
הוד קדושתך,
מנהיגים רוחניים יכולים לסלול את הדרך למנהיגים פוליטיים. הם יכולים לפנות מהשטח את המוקשים הזרועים בנתיב המוביל לשלום. על המנהיגים הרוחניים לפעול לצמצום האיבה כדי שהמנהיגים הפוליטיים לא יפנו לאמצעים הרסניים.
מחלוקות ישנות התיישנו והתפוגגו. לכן יותר משאנו זקוקים לעוד כלי רכב משוריינים, דרושה לנו השראה, רוח איתנה שתוכל לשכנע אותנו שהשלום הוא דבר אפשרי ושתטביע בנו תשוקה בוערת לחתור אליו. קשרי פיוס והבנה הולכים ונטווים כעת בין הכס הקדוש לבין העם היהודי.
אנו מוקירים את התהליך הזה ואת מנהיגותך. דלתנו פתוחה למאמצים דומים מול העולם המוסלמי.
מיום ששבנו לארץ מולדתנו לאחר אלפיים שנות גלות, אנו מחויבים לחופש האמונה והפולחן בארץ הזו ואנו מאפשרים לכל אדם להשיח עם אלוהיו לפי בחירתו. כולנו, יהודים, נוצרים, מוסלמים ומאמינים באשר הם, מכירים בכך שהאתגר של ימינו אינו דווקא הפרדה בין דת ומדינה, כי אם הפרדה חסרת פשרות בין דת לבין אלימות. אלוהנו האוניברסלי ציווה עלינו 'לא תרצח' וקרא לנו לקדש את החיים.
בעבר, האיבה הייתה אדירה אך סכנות החץ והקשת היו מוגבלות. אך בימינו נשקפת סכנה איומה מכלי הנשק המודרניים וביטויי עוינות, אף הקלים שבהם, עלולים להוביל להשמדתם של עמים, אומות ואף של האנושות כולה.
הוד קדושתך,
שנה זו, שנת ביקורך כאן, עשויה להציב הזדמנות מולנו ומול שכנינו – הזדמנות להשיג שלום. אף שהאופק הפוליטי עדיין מעונן, אף שקולות מסיתים מעמעמים לעתים את קולות השלום ואלימות רבה מאיימת עלינו במסלול חיינו, הרי שרוב עמי האזור כמהים לשלום. אם נטה אוזן לקריאתם, אפשר שבמאמץ מרוכז נוכל עדיין להפוך את השנה הזאת לשנה היסטורית, לתועלתם ולטובתם של כל העמים. כל הדתות. כל הילדים. שנה של שלום אזורי ולא רק שלום מקומי.
מכאן, מירושלים, מהארץ שבה הילכו נביאים, ברצוני לשאת תפילה:
שחומות האיבה יימוטו ושנאות העבר ייעלמו, שדף חדש בהיסטוריה יביא עלינו שחר חדש, כדי שהדורות הבאים ייוולדו בשלום, ויחיו את חייהם בשלום ויעבירו הלאה, לצאצאיהם, את מורשת השלום. שנשתחרר מאיומים ומאלימות, שייעשה צדק עם כל העמים ושיוכל כל אדם לחיות בביטחון.
תפילתי זו, של אדם לאלוהיו, הגע תגיע ליעדה. כל אחד מאיתנו יאמר אותה בלשונו, כל תפילה תיאמר בכוונה טהורה, ללא צנזורה, ללא מעצורים. אנו מתפללים שכל אדם יוכל לחיות בשלווה ובחופש בביתו-שלו, עם משפחתו וילדיו. ללא אדונים, ללא עבדים.
נישא יחדיו תפילה שאמהות, כל האמהות, ללא קשר לדת או לאום, לא יידעו עוד מצוקה או וצער, ויוכלו לגדל תינוקות שלא יידעו טעמו של חטא מהו, ילדים שהעתיד יזמן להם אופקים פתוחים.
יחד אתך, הוד קדושתך, נתפלל כי בורא עולם יעניק לנו את התבונה לנהוג בענווה; ינחיל לנו את היכולת להיזהר בכבודו של הזולת, ואת הזיכרון שכל אדם נוצר בצלמו של האל. ואף שאנו שונים זה מזה, מהותו של השוויון היא הזכות להיות שונה. אל לנו להתמודד עם שוני בחרבות שלופות. עלינו להעצים את מחויבותנו להשבת כבוד האדם; עלינו לפעול למען אוויר נקי, מים נקיים, פוריות האדמה, תקוות הדור הצעיר.
הוד קדושתך,
בעמדך בשערי ירושלים עיר הנצח, מהמקום הזה, מעירו של אלוהים, ברכותינו ילוו אותך, בתקווה שתפילותיך ימצאו את דרכן הן אל השוכן במרומים והן אל אוזני ברואיו. מי ייתן ומשואות ההיסטוריה יאירו לך את דרכך על אדמת ארץ הקודש.
אנו מברכים אותך בשלום. ועם צאתך, מי ייתן ותגבר מורשת השלום. מי ייתן וביקורך יביא את השלום.