ביום חמישי בבוקר, 2 בספטמבר 2010, יחדשו ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, ונשיא הרשות הפלסטינית, מר מחמוד עבאס, את המשא ומתן הישיר בוושינגטון, בנוכחות שרת החוץ של ארצות הברית, הגב' הילארי קלינטון. ישראל מקדמת בברכה את הזמנתה של ארצות הברית לחדש את השיחות הישירות עם הרשות הפלסטינית, ללא תנאים מוקדמים, והיא קראה למשא ומתן ישיר מאז הקמת הממשלה הנוכחית בישראל לפני כשנה וחצי.
מרכיבי השלום
ישראל באה לשיחות הנוכחיות בתקווה גדולה, ומתוך אמונה כי אכן ניתן להשיג הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. מנקודת ראותה של ישראל, הסכם כזה חייב להיות מבוסס על שלושה עקרונות: ביטחון, הכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וסיום מלא של הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.
ביטחון: ישראל זקוקה להסדרי ביטחון מוחשיים בשטח, על מנת למנוע שיגור טילים מהגדה המערבית (יהודה ושומרון) אל עבר ערי ישראל, כפי שקרה לאחר שישראל נסוגה מרצועת עזה, (מאז ההתנתקות נורו מעל 10,000 טילים מרצועת עזה אל עבר ישראל). יש חשיבות מכרעת למניעת חדירה של גורמים פרו-איראניים אל האזור. תהליך כזה עלול להוות סכנה ישירה על מרכז ישראל, לרבות שדות התעופה שלה, מתקניה האסטרטגיים ועל תושבי תל- אביב, ירושלים וערים אחרות. מנימוקים אלה ומסיבות ביטחון אחרות, חיוני כי המדינה הפלסטינית העתידית תהיה מדינה מפורזת, וכי הסכם השלום יכלול נוכחות ישראלית על גבולה המזרחי של המדינה הפלסטינית.
הכרה: ישראל רואה חשיבות מהותית בכך שהפלסטינים יכירו בלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הישראלים ישאלו את עצמם מהו סוג השלום אשר מוצע להם אם שכניהם עדיין רואים בהם חלק לא לגיטימי באזור.
יישוב הסכסוך: הסדר השלום חייב לפתור את הסכסוך על כל היבטיו. בהכרה בישראל גלום סוף הסכסוך ופיתרון בעיית הפליטים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
צעדים לתמיכה בתהליך השלום
ישראל נותרה מחויבת באופן עמוק לשלום ושואפת להשיג הסכם שלום יציב ובר קיימא אשר יבטיח שלום, ביטחון ושגשוג לשני העמים. הממשלה הנוכחית רצינית וכנה בכוונתה להשיג הסכם שלום עם הפלסטינים. ממשלה זו הוכיחה את מחויבותה לשלום בכך שנקטה בצעדים משמעותיים כלפי הפלסטינים, ובהם:
• קבלת העיקרון של שתי מדינות לשני עמים;
• הסרת מאות מחסומי דרכים ונקודות ביקורת בכל רחבי הגדה המערבית (יהודה ושומרון);
• מתן תמריצים לכלכלה הפלסטינית, אשר צומחת בגדה המערבית בשיעור מדהים של 9% בשנה;
• מתן סיוע לכוחות הביטחון הפלסטינים;
• הסכמה חסרת תקדים להקפאת הבניה החדשה ביהודה ושומרון לתקופה של 10 חודשים.
על אף שישראל מבינה כי השגת השלום בין ישראל לפלסטינים תהיה משימה קשה, ישראל סבורה כי זוהי מטרה הניתנת להשגה.
עם זאת, ישראל זקוקה לשותף אמיץ בצד הפלסטיני על מנת להגיע להסכם שלום. השלום דורש שותף נחוש ואמיץ בצד הפלסטיני אשר יהיה מוכן להתייצב בפני עמו ולהכריז שעל מנת להשיג הסכם שלום, על כל אחד מהצדדים לעשות פשרות כואבות. כמו כן, עליו לפעול בפומבי לחיזוק, ומתן לגיטימציה, לשאיפה בצד הפלסטיני להביא לקץ הסכסוך, ולמצוא פתרון לבעיית הפליטים במסגרת המדינה הפלסטינית שתקום, ולהכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. נשיא מצרים סאדאת, ומלך ירדן חוסיין, הוכיחו בזמנם כי הם נכונו למנהיגות אמיצה. ישראל מקווה כי הנשיא עבאס ילך בעקבותיהם.
ישראל סבורה כי לא ניתן להשיג שלום כאשר בד בבד מתנהלת מלחמה אידיאולוגית בין הצדדים. הגיע הזמן שהמנהיגות הפלסטינית תכריע אם היא רואה את עצמה כיריבה של ישראל או כשותפה של ישראל במהלכים לקראת השלום. למרות הצעדים שננקטו על ידי מדינת ישראל לקידום השלום בין העמים, יזמה הרשות הפלסטינית מסע בינלאומי לשלילת הלגיטימיות של מדינת ישראל, אשר כלל את הניסיון למנוע את צירופה של ישראל לארגון ה- OECD ותמיכה בדוח גולדסטון אשר תקף את זכותה של ישראל להגנה עצמית והאשים אותה בביצוע פשעי מלחמה. ישראל היתה עדה לפתיחת מסע להטלת חרם תרבותי, אקדמי וכלכלי על ישראל, להגשת תביעות אישיות נגד מנהיגים פוליטיים ואנשי צבא בכירים במדינת ישראל, וכל זאת בסיוע הרשות הפלסטינית. מערכת הלימודים בבתי הספר ברשות הפלסטינית כוללת הסתה נגד ישראל, והמוסדות הדתיים ואמצעי התקשורת ממשיכים להלל רוצחים ומחבלים מתאבדים.
ישראל קוראת לשותפיה בצד הפלסטיני לעצור את מסע ההסתה שלהם נגד ישראל ולחדול מהניסיונות לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל, ובמקום זאת, לפעול לחינוך העם הפלסטיני לקראת השלום. בין הצעדים שאפשר לנקוט בהם כדי לשפר את האווירה, הרשות הפלסטינית יכולה לחדול מהתעלמותה מקיומה של מדינת ישראל בספרי הלימוד ובתוכנית הלימודים בבתי הספר שלה, לחדול מלקדם את הערצת אנשי הטרור אשר רצחו ישראלים חפים מפשע, לחדול לקרוא לשיבתם של המוני פליטים פלסטינים אל ערי ישראל, ולסלק את כל הביטויים האנטישמיים מאמצעי התקשורת, ממערכת החינוך וממוסדות הדת. בקיצור, המנהיגים הפלסטינים יכולים להתחיל לחנך את עמם לקראת השלום, כפי שעושה ישראל, ולא לשנאה.
אויבי השלום
אויבי השלום – שבראשם איראן, ואשר נתמכים על ידי סוריה, החמאס, החיזבאללה ואחרים – שואפים לחבל בתהליך השלום. הם מכוונים את פגיעתם כלפי אזרחים חפים מפשע, מבריחים ואוגרים נשק, עוסקים בפרובוקציות ומעודדים את הטרור. משטרים אלה גם רומסים את זכויות האדם של אזרחיהם. הם אינם אויביה של ישראל בלבד – הם אויביהם של כל הכוחות המתונים באזור אשר שואפים וחותרים לשלום. הסכם שלום יהיה ניצחון ברור של המתונים על הקיצוניים. השיחות הנוכחיות יוצרות הזדמנות ייחודית לעולם הערבי לתמוך במאמצים להגיע להסכם שלום אמיתי עם ישראל, אשר ייצור לכל עמי האזור עתיד חדש.
בניה של ישראל ושל הפלסטינים בשטחים
למרבית הצער, הרשות הפלסטינית ממשיכה להשתמש בנושא הבניה הישראלית בגדה המערבית כאמצעי להסיט את תשומת הלב מענייני השלום האמיתיים.
הקפאת הבניה היהודית החדשה ביהודה לשומרון למשך 10 חודשים, שעליה החליטה ישראל בנובמבר 2009, לא נעשתה במסגרת המשא ומתן, אלא כמהלך חד-פעמי של ממשלת ישראל מתוך כוונה להפגין את רצינותה של הממשלה בשאיפתה לשלום ועל מנת להביא לחידוש תהליך המשא ומתן.
למרות שכולם יודעים שהפלסטינים אינם מעוניינים שישראל תבנה ביהודה ושומרון, לא כולם יודעים כי בשעה שהבניה היהודית נפסקה, הבניה הפלסטינית בשטחים אלה הואצה. דוגמה לכפל הלשון של הרשות הפלסטינית בעניין זה אפשר למצוא בדמותה של העיר הפלסטינית החדשה רוואבי אשר נמצאת בין רמאללה לשכם. בעיר חדשה זו הפלסטינים בונים אלפי דירות, תוך שהם דורשים כי במקביל תוקפא הבניה בישובים היהודיים – אפילו באותם ישובים שברור לכל כי יהיו חלק מישראל בכל הסכם עתידי. סטנדרט כפול זה מצביע על כך כי בעיני הפלסטינים נושא העיסוק בישובים היהודיים הוא יותר בבחינת טקטיקה רטורית לעיכוב התהליך מאשר "מכשול בלתי עביר למשא ומתן" כטענתם. ישראל מצידה נותרה מחויבת לעיקרון עליו הוסכם כבר לפני זמן רב, כי שאלת ההתיישבות תידון באופן מלא כאחד מנושאי הליבה במסגרת המשא ומתן על הסדר הקבע.
לסיום
ישראל רצינית בכוונותיה לנהל שיחות מוצלחות ובעלות משמעות, על יסוד הציפייה כי ניתן להשיג שלום אמיתי. עם זאת, יש צורך בשותף אמיץ ורציני בצד השני על מנת לקדם שיחות אלה. ישראל מקווה, בכל ליבה, כי אכן קיים שותף כזה בצד השני. ישראל אינה מציבה תנאים מוקדמים ואינה מאיימת להפסיק את השיחות אם דרישותיה לא ייענו. ישראל מקווה כי ההנהגה הפלסטינית, שהיא השותף הטבעי של ישראל בעשיית השלום, תנהג אף היא באותו אופן, ושכתוצאה מכך חידוש השיחות יקדם את השגתו של שלום בר קיימא בין שני העמים.