הנשיא היקר ג'י, חברי הפקולטה הנכבדים, סטודנטים יקרים,
זהו ביקורי הראשון בסין, ואני מאוד נלהבת להיות כאן, במדינה חשובה ומרשימה זו. כמו כן, לעונג לי להתארח ב"אוניברסיטת העם, רן דה" ולשאת דברים בפניכם באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה רבי המוניטין ביותר בסין. אני אסירת תודה לנשיא ג'י על ההזדמנות שניתנה לי.
--------------------
לעם היהודי ולעם הסיני תרבויות עתיקות ועשירות שתרבו רבות לאנושות. שני העמים התוודעו זה לזה לפני למעלה מ– 1000 שנים, כאשר היהודים הראשונים הגיעו מאירופה לסין בדרך המשי.
שלא כמו העם הסיני שמעולם לא גלה מארצו, חלק גדול מהעם היהודי הוגלה מישראל ארצו, ונפוץ ונדד ברחבי העולם, ובכלל זה בסין, יותר מ – 2000 שנים. לאורך כל תקופה זו ידענו שנאה, אנטישמיות, רדיפות, ואף את המאורע הזוועתי ביותר במאה האחרונה, השואה, שבה נספה כשליש מהעם היהודי. במשך הזמן הרב שחלף מעולם לא חדלנו להתפלל ולחלום לשוב לישראל ארצנו, חלום שהוגשם לפני 60 שנה עם הקמת מדינת ישראל, כבית לאומי לעם היהודי, וכתשובה לשאיפות הלאומיות של עמנו.
סין הוכיחה ידידות של אמת לעם היהודי כאשר קיבלה לתוכה אלפי יהודים שנמלטו מאימי הנאצים במלחמת העולם השנייה, כאשר שעריהן של רבות ממדינות העולם האחרות נסגרו בפניהם. לא נשכח את טוב ליבה של סין בשעות קשות אלה לעמנו.
לישראל ולסין ערכים משותפים רבים ובהם הערכה העמוקה ללימוד ומצוינות. שתי המדינות משקיעות מאמצים מרובים בשימור מסורותיהן הייחודיות תוך כדי פיתוח חברות מודרניות המושתתות על הישגי המדע וקידום כלכלה בעלת אוריינטציה גלובלית.
ב– 15 השנים האחרונות, בהן קיימים קשרים דיפלומטיים בין ישראל לסין, אנו מצליחים ליצור ולבסס בסיס מוצק לשיתוף פעולה והבנה בן המדינות.
בביקורי ננסה למצוא דרכים נוספות לקדם את היחסים הטובים ממילא בין שתי המדינות, בפרט על ידי הרחבת שיתוף הפעולה בתחומי הטכנולוגיה העילית, החקלאות, המדע והחינוך.
באופן טבעי, נעסוק גם במצב במזרח התיכון. ברצוני להקדיש את עיקר דברי היום לנושא חשוב זה.
הסכסוך במזרח התיכון החל זמן רב לפני לידתה המחודשת של מדינת ישראל וטרם הסתיים עד היום. בניגוד לדימויו, סכסוך זה אינו סיבת חוסר היציבות באזורנו אלא תוצאה של קרב רחב ממדים יותר המתנהל במזרח התיכון ובעולם כולו: קרב בין מתונים לקיצונים.
קיצוניות איננה בעיה מקומית – היא חורגת מעבר לגבולות מדיניים ועמים. הקיצוניות היא איום עולמי ולכן הדרך להתמודד עמה חייבת אף היא להיות גלובלית - באחדות ונחישות.
מאבק זה הוא מאבק כלל עולמי לא רק משום שהוא מתנהל בכל רחבי העולם, אלא משום שהוא מאבק על הערכים שביסוד כל חברה דמוקרטית. הקיצונים מבקשים לחטוף ולעוות את אדני הדו-קיום בעולם ובהם שלום, יציבות וסובלנות.
ערכי יסוד אלה הפכו לשדה המערכה החדש. הם הזירה שבה יוכרע המאבק נגד הקיצוניות.
הקיצונים אינם נלחמים על זכויותיהם אלא על מנת לשלול זכויות מאחרים.
לקיצוניות פנים רבות. האיום יכול לצמוח מגורמים ושחקנים ברמת המדינה או בצורות אחרות.
כשחקן ברמת המדינה – אנו עדים כיום לתופעה שמדינה, חברה באו"ם, דוגמת איראן, חותרת להשיג כלי נשק להשמדה המונית, מפירה את החלטות מועצת הביטחון, תומכת בטרור ברחבי העולם כולו ובאותו זמן ממש קוראת להשמדת ישראל שאף היא חברה באו"ם.
כמעט מאחורי כל סכסוך שאנו עדים לו במזרח התיכון אפשר להבחין בידה הארוכה ובצלה של איראן - הסיבה לחוסר היציבות הפנימית בלבנון היא החזבאללה, שהוא ארגון טרור הפועל כזרוע ארוכה של איראן; בשטחים שבשליטת הפלסטינים פועלים החמאס וארגוני טרור אחרים הנתמכים על ידי איראן וכך הדבר גם בעיראק - בכל אותם אזורים ניתן להבחין בטביעות אצבעותיה של איראן במימון, הדרכה וחימוש ארגוני הטרור השונים.
משטר מסוכן זה, אשר מבקש להכתיב את האידיאולוגיה הקיצונית שלו לאחרים, מפתח עתה את הטכנולוגיה הנחוצה לפיתוח נשק גרעיני - ומאיים על היציבות השברירית שאנו מבקשים לבנות במזרח התיכון. אם משטר זה יצליח במזימתו - היציבות באזורנו תעלם ותוחלף ב"אפקט דומינו" של מרוץ חימוש גרעיני של מדינות וגורמים רדיקלים, דבר המהווה איום ישיר על המשטרים הפרגמטים באזור.
הבנה זו משותפת לישראל ולמדינות הפרגמטיות באזור. אנו עומדים בחזית אחת ככל שמדובר בצורך לעצור איום זה.
העולם אינו יכול להרשות לעצמו שתרחיש זה יתממש. מנהיגים, עמים, מגזרים עסקיים וחוגים אקדמיים, כל אחד מאיתנו נושא באחריות למנוע את התממשותו. עלינו להתעלות מעל לאינטרסים הלאומיים ומעבר לשיקולים הכלכליים ולחשוב על ההשלכות החמורות שיהיו לאיראן גרעינית על יציבות העולם כולו.
אנו מתמודדים גם עם איום הטרור הגלובלי הנובע ממדינות או ארגונים.
הם משתמשים באמצעים ושיטות מגוונים כדי לקדם את סדר היום שלהם: שולחים מחבלים מתאבדים להתפוצץ ברחובות לונדון, בגדד, ירושלים ובאלי, טובחים בחפים מפשע בעמאן, מדריד, קאבול ותל אביב; מפיצים נשק להשמדה המונית; מסיתים ומפיצים ספרות שטנה ומשתמשים במערכות הפוליטיות המקומיות כדי לחדור אליהן ולהרוס אותן מבפנים.
בהקשר זה, עתה ברור לחלוטין, שהסכסוכים האזוריים במזרח התיכון הם תוצאה של פעולות הרסניות של גורמים שאינם מעוניינים בשלום וביטחון באזור ולא כפי שנהוג היה לראות אותם, כלומר תוצאה של סכסוך בין יהודים לערבים.
לכן, ישראל והעולם הערבי הפרגמטי, לרבות הפלסטינים המתונים, ניצבים בפני איום זהה ויש להם אינטרס ומאבק משותפים.
אי לכך, מדיניותנו חייבת להיות מדיניות כפולה; מחד גיסא, מלחמה בקיצונים ובידודם ומאידך גיסא, חיזוק המתונים ובניית גשרים של הבנה ושיתוף פעולה עם המתונים.
בימים אלה ממש מתנהל דיאלוג בין ישראל לפלסטינים ויש לי זכות לעמוד בראש צוות המשא ומתן הישראלי.
יש חשיבות רבה לתיאום הציפיות על מנת להבטיח את הצלחת הדיאלוג ואני מאמינה שאנו יכולים להצליח.
הדיאלוג צריך להתבסס על נכונות שני הצדדים להתפשר. במסגרת זו נכללת גם ההבנה ששני הצדדים חייבים לוותר על חלקים מסוימים מחלומותיהם ההיסטוריים הפרוסים על הארץ כולה.
יש מטרה משותפת לדיאלוג המתנהל עתה המבוססת על חזון של שתי מדינות – יהודית ופלסטינית – שכל אחת מהן תהיה התשובה המלאה והבלבדית לשאיפות הלאומיות של עמה. שתי מדינות המתקיימות זו לצד זו בשלום וביטחון. חזון זה שוב איננו משחק סכום אפס.
תרגום חזון משותף זה להסכם קונקרטי הוא מלאכה שאינה פשוטה משום שאנו מנסים ליצור מדינה פלסטינית חדשה, מדינה שמעולם לא היתה קיימת בעבר, ואנו עושים זאת תחת מתקפות טרור מדי יום ביומו על ישראל.
נהיה תמימים אם נניח שאין הבדלי אינטרסים בין שני הצדדים - בשאלת הגבולות, הסדרי הביטחון ואופי הקשרים בין המדינה הפלסטינית העתידית לבין מדינת ישראל - כל אלה הם נושאים שיש לטפל בהם.
אפילו אם אנו נצליח, על פי המקווה, להביא את הסוגיות העקרוניות הנוגעות למדינה הפלסטינית לכלל פתרון, ברור לכל שלא נוכל פשוט להיפרד, לתת לצד השני את המפתחות ולשבת בחיבוק ידיים ולקוות לטוב.
אין מחלוקת על העובדה שקיים פער בין רצונם של המנהיגים הפלסטינים הפרגמטים לבין יכולתם ליישם הסכמים עתידיים. הרצון קיים, אך המציאות בשטח היא שחלקים מהשטחים הפלסטינים נשלטים על ידי טרוריסטים.
עלינו להבטיח ממשל פלסטיני יעיל ומועיל שייטול את השליטה בשטח וימנע התקפות על ישראל.
הניסיון בעזה הוא דוגמה חיה לצורך זה.
ישראל נסוגה באופן מלא מרצועת עזה, ובכך סיימה את נוכחותה ברצועה ואפשרה לפלסטינים לכונן ממשלה עצמאית. ומה קיבלנו בתמורה לכך? הטרור גבר, מתחי רקטות קאסם נורים אל עבר ערינו ומאחז של החמאס על גבולנו הדרומי.
עם ההשתלטות האלימה של החמאס על רצועת עזה, אנו עדים להבחנה טריטוריאלית ברורה - בין החמאס שהוא ארגון טרור בעזה לבין הפתח הפרגמטי בגדה המערבית. לפיכך, גם במדיניותנו אנו חייבים להקפיד על הבחנה זו.
הדרך לגשר על המחלוקות בינינו היא להמשיך בדיאלוג על בסיס נוסחת מפת הדרכים, שבהתאם אליה השלב הראשון ביישום כל הסכם הוא מאבק נגד טרור ופירוק ארגוני הטרור מנשקם.
העמידה על יישום מפת הדרכים אינה שימת מכשולים, אלא להיפך; היא נועדה לאפשר לנו להתקדם לקראת מימוש הפתרון של שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום וביטחון. העולם אינו להרשות לעצמו צמיחה של מדינת טרור נוספת, ובמיוחד לא במזרח התיכון.
אני מאמינה, כי כפי שמדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי, כך ביטחון ישראל חייב להיות אינטרס פלסטיני.
הערוץ הדו-צדדי הישיר בין ישראל לפלסטינים הוא הדרך היחידה להביא את הסכסוך לכלל פתרון. אולם, על מנת שתהליך זה יצליח, יש צורך לתמוך אותו בשני מעגלים חיצוניים – מדינות ערב והמדינות המוסלמיות המתונות לצד הקהילה הבינלאומית.
המדינות הערביות והמוסלמיות המתונות חייבות להעניק את תמיכתן לתהליך, באופן שיחזק את המתונים ברשות הפלסטינית. אחד מלקחי העבר נוגע לחשיבות תמיכת העולם הערבי בתהליך, תמיכה שלא היתה קיימת בעבר, בצמתים המכריעים.
עתה אנו נמצאים בצומת כזה, והמנהיגים הפרגמטים נזקקים לתמיכה זו. העולם הערבי והמוסלמי חייב לאמץ כל החלטה שיקבלו הפלסטינים, ולא להכתיב את התוצאות. עליהם ליטול חלק בכל מפגש שיכונס, ולא להציב תנאים להשתתפותם. במקום להמתין עד לתום הסכסוך על מנת להגיע לנורמליזציה ביחסים עם ישראל באפשרותם לנקוט בצעדים אלה כבר עכשיו, בשעה שישראל נוקטת בצעדים כלפי הפלסטינים.
המעגל החיצוני השני, השווה בחשיבותו, הוא תמיכת הקהילה הבינלאומית. התפקיד שעל הקהילה הבינלאומית וסין בכלל זה למלא הוא תפקיד חשוב. עליהם לתמוך במסלול הדו-צדדי ולעודד את המתונים בקרב הפלסטינים לעשות את הפשרות הנחוצות. הקהילה הבינלאומית יכולה גם לעודד את העולם הערבי לנרמל את קשריו עם ישראל, דבר שתהיה לו תמיכה ישירה ועקיפה בתהליך.
על הקהילה הבינלאומית לתמוך בתהליך גם באחד מהמרכיבים החיוניים ביותר שלו – בניית מוסדות פלסטינים. המאמץ להביא ליצירת מדינה פלסטינית שיש לה קיום כולל בחובו בניית מוסדות שלטוניים יעילים ואחראים שיבטיחו חוק וסדר, ביטחון ויחזיקו בידיהם את המונופול על השימוש בכח כחלק מהתהליך הכללי של בניית היכולות המדיניות של הישות הפלסטינית.
גבירותיי ורבותיי,
כחברה קבועה ונכבדת במועצת הביטחון ובהתחשב בהשפעה שיש לה על העולם הערבי ועל איראן – לסין תפקיד מכריע – מחד גיסא, בעידוד המתונים לקדם את תהליך השלום עם ישראל, ומאידך גיסא, ובמקביל, למנוע מגורמים קיצונים במזרח התיכון לסכן את מאמצינו להגיע להסכם ומלחבל ביציבות האזור.
סבורני, שאם ננקוט בגישה הנכונה ואם נהיה נחושים ומאוחדים, נוכל להשיג את מטרתנו המשותפת ונוכל לראות מזרח תיכון ששורר בו שלום אשר יאפשר עתיד טוב ובהיר יותר לדורות הבאים.
תודה לכם.