יום אפריקה מצוין מידי שנה ברחבי אפריקה ומחוץ לה ב-25 במאי. בישראל מאורגן אירוע לציון יום זה מידי שנה על ידי משרד החוץ ואגודת הידידות ולחלופין על ידי ראשי הנציגויות האפריקאים בישראל.
השנה צוין יום אפריקה באופן חגיגי במיוחד כיוון שמדינת ישראל מציינת גם 50 שנים לכינון היחסים הדיפלומטים עם היבשת (כינון היחסים עם גאנה ב-1957).
דברי ברכה שנשאה סגנית ראש הממשלה ושרת החוץ גב' ציפי לבני :
כבוד שר התרבות וראשי השבטים של הרפובליקה של גאנה, מר בופואה, כבוד השגריר של אריתריאה וזקן הסגל הדיפלומטי האפריקאי בישראל, מר טספה מריאם דבאס, שגרירים וראשי נציגויות נכבדים, חברי הסגל הדיפלומטי הנכבדים, אורחים נכבדים, גבירותיי ורבותיי,
כבוד רב הוא לי לארח אירוע חשוב ומיוחד זה בשם ממשלת ישראל, לציון יום אפריקה, במיוחד השנה, 2007, בה אנו מציינים את שנת היובל לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ליבשת אפריקה.
ציון יום אפריקה, שהוא היום החשוב ביותר בלוח השנה של היבשת, הפך זה מכבר למסורת בישראל.
אפריקה וישראל חולקות ביניהן יותר מגבול גיאוגרפי בלבד – גבול שהוא הגבול היבשתי היחיד של יבשת אפריקה.
אפריקה וישראל שומרות על יחסי ידידות קרובים ואפשר למצוא יסודות דומים בהיסטוריה של ישראל ושל אפריקה .
ישראל ורבות ממדינות אפריקה השיגו את עצמאותן משלטון זר לאחר מאבק ממושך להגדרה עצמית ולהכרה מצד אומות העולם.
ובאשר לידידות, אחדים מהשגרירים האפריקאים בישראל הפגינו לאחרונה ידידות זו, באופן כן וטבעי.
הם כיבדו בנוכחותם את תוכנית יום ירושלים שנערכה בכנסת. ועשו זאת לא מסיבות פוליטיות אלא מסיבות שברוח.הם פשוט ידעו שבכך הם מביעים כבוד לעיר שאהובה ונערצת על ידי העמים שהם מייצגים.
כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למדינות אפריקה החל באמצע המאה ה- 20, בשנת 1957 אם נדייק, עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגאנה.
אם כי אפשר לומר שהם החלו למעשה כבר לפני שלושת אלפים שנה, בביקורה של מלכת שבא אצל המלך שלמה.
אמנם נכון הדבר שיחסי ישראל ומדינות אפריקה ידעו מעלות ומורדות, הקשרים שגשגו בשנות ה- 50 וה- 60, נקטעו בשנות ה- 70 אך חודשו בשנות ה- 80 וה- 90.
כיום אפשר לאפיין את היחסים בין מדינת ישראל לבין מרבית מדינות אפריקה כמצוינים.
הקשרים בין ישראל למדינות אפריקה הולכים ומתחזקים מאז שנות ה- 80, ובאים לידי ביטוי בשיתוף פעולה במגוון רחב של נושאים.
עמי אפריקה וישראל הכירו בכך שהמפתח לפיתוח כלכלי וחברתי הוא להפיק את המרב ממשאבי האנוש העומדים לרשות כל מדינה.
אלפי משתלמים מאפריקה נטלו חלק בתוכניות שונות בישראל, ומאות מומחים ישראלים העבירו תוכניות הכשרה וביצעו פרויקטים שונים באפריקה.
במאבק להישרדותם, עמי אפריקה וישראל, שיתפו זה את זה, במהלך השנים, בידע ובניסיון שצברו בתחומי פיתוח בר קיימה כמו חקלאות, בריאות ופיתוח קהילתי.
שני הצדדים הפיקו תועלת הדדית וממשיכים להפיק תועלת משיתוף הפעולה ביניהם.
קשרי המסחר ההדדיים בין ישראל לאפריקה מתפתחים בצורה יציבה, והיקפם עלה מ – 400 מיליון דולר בשנת 1988 ל – 1.32 מיליארד דולר, כיום.
עם זאת, נתונים אלה עדיין רחוקים מלשקף את מלוא פוטנציאל היחסים הכלכליים בין בינינו.
כולי תקווה שבעתיד נהיה עדים לגידול משמעותי יותר בקשרי המסחר ההדדיים בין אפריקה לישראל.
אולם מעבר לאינטרסים הפוליטיים והכלכליים, הקשרים בין מדינות אפריקה לבין ישראל היו קשורים תמיד לחיבה עמוקה ודאגה הדדית.
עמי אפריקה כמו עם ישראל סבלו מרדיפה על רקע גזעי.
ישראל אינה יכולה להישאר אדישה לנוכח סבלם של אותם מאות אלפי החפים מפשע מחבל דרפור אשר הפכו לפליטים בארצם.
מסיבה זו ישראל שולחת סיוע לקורבנות הטרגדיה המתחוללת בחבל דרפור, כמידת האפשר, ופועלת למציאת דרכים נוספות לסייע לתושבי החבל.
גבירותיי ורבותיי, הרשו לי נא לסיים את דברי במשלוח ברכתנו החמה לארצות אפריקה ועמיהן ואיחולים לעתיד מוצלח של פיתוח כלכלי וחברתי.
ברצוני לנצל במה והזדמנות מיוחדת זו כדי לקרוא לארגון לאחדות אפריקה, ארגון המאחד את מדינות אפריקה, פועל לקידומן ולרווחתן, שאת "יום ההולדת" שלו אנו חוגגים היום, לשפר את יחסיו עם ישראל ולהביאם לידי נורמליזציה.
שיפור הקשרים ייתן ביטוי קולקטיבי אמיתי ליחסי הידידות הדו צדדיים שיש לנו עם מרבית החברות בארגון זה.
משמעות שיפור היחסים תהיה דחייה ברורה וצלולה של הפנאטיות והקיצוניות, מצד הארגון לאחדות אפריקה.
מהלך כזה יחזק את מחנה המתונים ויתרום ליצירת אווירה נוחה לבניית שלום, ביטחון ושגשוג.
במילים אחרות, מהלך כזה יתרום לצרכים העיקריים של העמים החיים במדינת ישראל, בשכנותיה, ובאפריקה.
מי ייתן והידידות בינינו תאריך שנים. תחי ישראל. תחי אפריקה.
שלום.