מסיבת עיתונאים משותפת של שר החוץ של ישראל אביגדור ליברמן ושר החוץ של רפובליקת בלרוס סרגיי מרטינוב נערכה במשרד החוץ של בלרוס, מינסק
(תורגם מרוסית)
שר החוץ מרטינוב:
גבירותיי ורבותיי.
היום מתקיים אצלנו ביקורו של סגן ראש הממשלה ושר החוץ של מדינת ישראל מר אביגדור ליברמן ברפובליקת בלרוס. המשא ומתן בינינו נערך כאן, בבניין משרד החוץ. לפני דקות אחדות הסתיימה הפגישה בין נשיא רפובליקת בלרוס לבין שר החוץ של מדינת ישראל.
ברצוני לומר שאנחנו רואים כנקודת מוצא חשובה, כבסיס ליחסים בינינו – את הנכס החשוב עד מאוד לשתי מדינותינו - בני ארצנו הרבים אשר מתגוררים בישראל ואשר אינם מאבדים קשר עם המולדת, והמולדת אינה מאבדת את הקשר עימם. המשימה שלנו כשרי חוץ וכחברי ממשלה היא לתרגם את המגעים האנושיים הללו למגעים מעשיים הרבה יותר ולשיתוף פעולה במישור הכלכלי, אשר בינתיים, למרבה הצער, היקפו אינו מרשים במיוחד.
היום במהלך המשא ומתן דנו וסיכמנו לגבי הכיוונים אשר יכולים להוות תשתית להרחבת בסיס התוכן הכלכלי של היחסים שלנו.
מדובר בתחומים כגון החקלאות, ייצור מוצרי מזון והפצתם בשוק העולמי, תחום התיירות – גם לבלרוס וגם לישראל - תחום הטכנולוגיות הגבוהות, אשר בו גם לישראל וגם לבלרוס יש משאבים רציניים מאוד, וכן אפשרות השתתפותם של עסקים ישראליים בתוכניות רחבות היקף המבוצעות בבלרוס, לרבות בתוכנית פיתוח משק האנרגיה ובתוכניות נוספות. הגענו גם להסכמות בעניין הרחבת שיתוף הפעולה הכללי בין הממשלות של שתי המדינות.
תוקם ועדה בין ממשלתית לשיתוף פעולה מסחרי וכלכלי, אשר כבר קיימת מבחינה משפטית, אך יינתן לה גם תוקף מעשי. קבענו כי מושב הוועדה הזאת ייערך בסתיו. הצד הישראלי מינה מטעמו יושב ראש משותף לוועדה זו.
הושגה גם הבנה בדבר הצורך בהרחבת שיתוף הפעולה בין הפרלמנטים של שני הצדדים, בפרלמנט נוסדו קבוצות חברות תואמות. אנחנו עמלים על כך שההסכמות אשר גובשו היום ימומשו בפועל. תודה.
שר החוץ ליברמן:
בראשית דבריי אני רוצה להביע שוב תקווה כי ההסכם שנחתם בדבר שיתוף פעולה תרבותי יסייע אף הוא להמשיך ולקדם את אותם מגעים אנושיים ולתרום לתרבות העולמית.
באופן כללי נראה לי שיש צורך להביט אל העבר, אל ההיסטוריה. מערכות היחסים בין היהודים לבין הבלרוסים כאן, על אדמת בלרוס, דווקא העניקה לעולם שניים מגדולי הציירים – שאגאל וסוטין. קשה לדמיין את אומנות הציור העולמית בלי שני השמות הללו.
כבר ציינתי בפני העיתונות כי במהלך חגיגות ה-60 למדינת ישראל, בלרוס הייתה בין המדינות המעטות, אשר שיגרה לישראל משלחת עצומה של אנשי אומנות ובידור. המשלחת הזאת ביצעה מופע מדהים בהיכל התרבות, אולם המופעים הגדול ביותר בתל אביב, לעיני אלפי צופים.
ב-10 ביולי ייפתח "השוק הסלאבי", ומישראל תגיע אליו משלחת המונה יותר ממאה אנשים בראשותו של שר התיירות.
כך שבאמת יחסי הגומלין הללו מלאי תוכן. יחסי התרבות מתפתחים יפה מאוד, יש הרבה סופרים, חילופי משלחות, אומנים... ואכן, מי שמכירים היטב את התרבות של ישראל ושל בלרוס, נהנים משני העולמות.
השנים הקרובות צריכות להיות מוקדשות לפריצת דרך במישור הכלכלי. היקף הסחר בינינו, למרבה הצער, אינו רחב במיוחד ובדיוק עכשיו דנו באפשרויות השונות של עליית מדרגה ביחסים בינינו.
המגעים המדיניים בינינו נמצאים מזה שנים רבות על מישור מאוד יציב ואנחנו מקווים שגם בתחום הזה היחסים הטובים הללו יימשכו גם בעתיד.
אני מקווה לראות את עמיתי בישראל בסתיו, נמשיך במגעים בינינו. נמשיך להחליף דעות. ננסה לעקוב אחר התקדמות תוכניות העבודה, כדי שלא יישארו רק על הנייר. תודה.
שאלה:
אדוני השר, כיצד מתוכנן המשך התפתחות המגעים בין המדינות שלנו? האם ייתכנו ביקורים ברמת ראשי מדינות?
שר החוץ ליברמן:
אני מאמין שגם שעתם של ביקורים ברמת ראשי מדינות תגיע. במיוחד לאור העובדה שהנשיא שלנו גם הוא יליד בלרוס. הוא כבר ביקר כאן ומאוד אוהב לעשות זאת. אני מקווה לפגוש אותו בקרוב מאוד ולדון עמו בכך, ואולי גם במגעים ברמת ראשי מדינות.
באופן כללי, נכון להיום המגעים מתנהלים בצורה נמרצת למדי. לפני כחודש ביקר שר החקלאות של בלרוס בישראל. עכשיו אני נמצא כאן, ושר התיירות שלנו יבקר בחודש ביולי. כך שאנחנו רואים כבר סוג של הגברת פעילות וצופים כמובן שכיוון זה ימשיך להתפתח גם בעתיד.
שאלה:
האם נדון נושא שיתוף הפעולה בין בלרוס לבין אירן? מהי האפשרות החלופית שבלרוס יכולה, אולי, להציע לישראל?
שר החוץ ליברמן:
נושא זה בהחלט עלה לדיון. אנחנו לא מכחישים שעבורנו הנושא הזה מאוד רגיש בשני היבטים. ראשית, מנקודת מבט מוסרית. אנחנו בדעה שכל הניסיונות לשכתב את ההיסטוריה הם בלתי מקובלים במידה זהה, וקודם כל הניסיונות לשכתב את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה לרבות, כמובן, הכחשה מוחלטת של השואה. לא ניתן להשלים עם כך שמנהיג של מדינה עצמאית, חברה באו"ם, מארגן בטהרן כל שנה ועידה להכחשת השואה. הנאום שלו בוועידה בשוויץ – גם הוא מעשה של הכחשת שואה, איום למחוק את מדינת ישראל מעל פני האדמה.
לכן אנחנו משקיעים מאמצים בניסיונות לגרום לאנשים להבין שהגישה הזאת לא תורמת שום דבר חיובי לקהילה הבינלאומית.
למרבה הצער, רוב מדינות אירופה מקיימות יחסים דיפלומטיים עם אירן. אני לא רוצה להסתיר את העובדה שמבחינתנו, לדוגמה, אפילו פגישה בין נשיא צרפת לבין שר החוץ של אירן – מאוד לא נוחים לנו.
אני סבור כי האנשים חייבים להפנים שבעולם הגלובאלי של היום אין אפשרות להתייחס בסלחנות לבעיה הזאת. אירן מהווה איום על היציבות של המזרח התיכון כולו. כל המחבלים ופעילי טרור אשר פועלים באזור שלנו, משתמשים באמצעי לחימה אירניים ובכסף אירני.
אנחנו מסבירים בעקביות את עמדתנו זו בכל המדינות ובכל הרמות. אני מקווה שגם כאן נצליח להגיע להבנות.
שאלה:
האם אתה יכול למנות סעיפים ספציפיים הכלולים בהסכם שנחתם בדבר שיתוף פעולה בתחומי ההשכלה, המדע והתרבות? באופן פרטני יותר – מה יתרום הסכם זה לבני ארצנו?
שר החוץ מרטינוב:
ברגע שנסיים את מסיבת העיתונאים, ניתן יהיה להפנות את השאלה הזאת לאלה אשר חתמו בפועל על ההסכם.
שאלה:
היום נאמר כאן בצדק, שיש בינינו שיתוף פעולה טוב בתחומים שונים, ורק ביחסים הכלכליים והמסחריים ישנו פיגור מסוים. השאלה בנושא זה היא: באילו סוגי סחורות אנחנו יכולים וחייבים לחזק באופן מיידי את היחסים ולהרחיב את היקף הסחר?
שר החוץ מרטינוב:
הלכה למעשה הגדרנו את סוגי הסחורות הללו: בראש ובראשונה תוצרת חקלאית ותעשיות עתירות ידע. אנחנו משערים כי בתחומים אלה קיימות אפשרויות מיוחדות להתקדמות, אבל שום תחום אחר אינו נפסל. הכל יהיה תלוי באנשי העסקים ובמפעלים, גם שלנו וגם הישראליים.
שר החוץ ליברמן:
המשקיעים הישראליים מבצעים כעת פרויקט גדול מאוד של הקמת מעין "עמק סיליקון" של בלרוס, תוך השקעה של, אם אני זוכר נכון, כחצי מיליארד דולרים.
אנחנו מקווים שהפרויקט הזה, הראשון שיבוצע, יהווה סוג של ספינת דגל אשר בהמשך הדרך תסייע גם לכל יתר המשקיעים לצאת לשוק של בלרוס ולממש את הפוטנציאל של שתי המדינות. תודה.