אגף אירופה המערבית 

 מבוא

מזה כשישים שנה יחסי ישראל ואירופה מתאפיינים בצמיחה מתמדת של שיתוף פעולה מדיני, כלכלי, מסחרי, תרבותי ומדעי. מסד היחסים הללו מושתת על המפגש היהודי-אירופי שהחל לפני כאלפיים שנה וכלל לאורך השנים פרקים דרמטיים, טרגיים וכואבים, לצד פרקים של יצירה משותפת והרמוניה. כיום, הן אירופה והן ישראל מתמודדות עם אתגרים דומים ומתאמצות לבנות ולעצב חברות הטרוגניות על בסיס ערכים משותפים של דמוקרטיה, כיבוד זכויות האדם, שלטון החוק והחירויות הבסיסיות.

ישראל ומדינות אירופה שותפות לחזון השגת שלום בר-קיימא במזרח התיכון. בשנים האחרונות, הן מצאו את הדרכים לנהל את הדו-שיח המדיני שלהן תוך כיבוד פערי הגישה ביניהן בכל הקשור  לדרכים למימוש החזון. הדו-שיח כולל שורה רחבה של נושאים, כולל ההתפתחויות הגיאו-אסטרטגיות במזרח התיכון, זכויות האדם, שיתוף פעולה כלכלי ומדעי, המאבק באנטישמיות ועוד. זאת, באמצעות שורה של הסכמים ותוכניות משותפות, שהמרכזי בהם הוא הסכם ההתאגדות (אסוציאציה) שנחתם בין ישראל לבין האיחוד האירופי ב-1995. ישראל שותפה יחד עם מדינות האיחוד האירופי ותשע מדינות ים-תיכוניות נוספות ל"תהליך ברצלונה" שנפתח גם הוא ב-1995 ומטרתו לעודד את שיתוף הפעולה בין מדינות האזור.

 תוכנית הפעולה בין ישראל לבין האיחוד האירופי שאומצה בדצמבר 2004, במסגרת 'מדיניות השכנות האירופית' מהווה צעד ראשון בתהליך של העמקה והרחבה נוספות של יחסי ישראל והאיחוד האירופי, באמצעות בניית גשרים ורשתות בתחומים חדשים, שיעודדו ויתמכו בהמשך שילובה ההדרגתי של ישראל במנגנונים הכלכליים והחברתיים של אירופה. ביולי 2007, חתמה ישראל, בפעם השלישית ברציפות, על מסמך הצטרפות להסכם חמש-שנתי של תוכנית המסגרת השביעית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי ((FP7 .

אירופה 1

מחלקה זו מרכזת את הטיפול בתשע  מדינות והן: גרמניה, הולנד, אוסטריה, צרפת, בלגיה, לוקסמבורג, שוויץ, מונקו וליכטנשטיין.

גרמניה    - היחסים הבילטרלים עם מדינה זו מוגדרים כ"יחסים מיוחדים" על רקע שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה, והינם הדוקים ואינטנסיביים בשורה ארוכה של תחומים (מדיניים, כלכליים, קשרי מדע, חילופי משלחות נוער וצעירים, תרבות ועוד). דוגמא מוחשית לכך ניתנה במהלך שנת 2005 עת ציינו שתי המדינות ארבעים שנה לכינון היחסים הדיפלומטים ביניהן, בשורה של אירועים, ביקורים הדדיים, כנסים וטקסים רשמיים. מאז עלייתה לשלטון של  ממשלת גרמניה הנוכחית, בספטמבר 2005,  הספיקה הקנצלרית מרקל לבקר בישראל פעמיים,  וגרמניה הגבירה מעורבותה במתרחש במזרח התיכון, כולל מעורבות פיזית בכוח יוניפי"ל בלבנון.

האתגר המרכזי של היחסים הדו-צדדיים בין ישראל לבין גרמניה בשנים הבאות הוא שימור זיכרון העבר למען שימור האופי הייחודי של היחסים. זאת בעיקר לנוכח התעצמותה של הביקורת היחס לישראל, הן בתקשורת והן בדעת הקהל, ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הולנד - היחסים בין הולנד וישראל התאפיינו לאורך השנים בידידות עמוקה ברמה הממשלתית, הפרלמנטרית והציבורית. בשנים האחרונות מסתמנת ביקורת הולכת וגוברת על ישראל בדעת הקהל ההולנדית, בעיקר על רקע ההתרחשויות במישור הישראלי-פלסטיני. עם זאת, הקשרים הקרובים ברמה הממשלתית נשמרים והדבר נכון גם לממשלתה החדשה של הולנד, בראשות רוה"מ באלקננדה.  הצמרת ההולנדית מבקרת בקביעות בישראל (ראש הממשלה הגיע לפתיחת מוזיאון יד ושם המחודש בשנת 2005, שרי החוץ מבקרים באזורנו דרך קבע). להולנד וישראל קשרים כלכליים הדוקים (סחר הדדי של כ-3 מיליארד דולר בשנה) וכן קשרים בתחומי הבטחון והתרבות, אך בעיקר בתחומי הכלכלה והמדע יש ליחסים בין המדינות פוטנציאל לפיתוח נוסף.  

צרפת - מאז 2003 חל שיפור ניכר ביחסים שבין צרפת וישראל. ביקורו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון בצרפת ביולי 2005 היה שיאו של המאמץ הצרפתי להציג מסר של ידידות וקרבה.  במהלך הביקור הודיע נשיא צרפת על הקמת קרן צרפת-ישראל  שמטרתה הידוק והעמקת הקשרים בין שתי המדינות ושני העמים בתחומי החינוך, התרבות, המדע, הכלכלה והתקשורת.

ראש הממשלה אולמרט ביקר בצרפת ביוני 2006 כאורחו של הנשיא שיראק ובאוקטובר 2007 כאורח הנשיא ניקולא סרקוזי. השניים דנו במכלול הנושאים המדיניים שעל סדר היום.  שרת החוץ, הגב' ציפי ליבני ביקרה מספר פעמים בצרפת. לאחרונה, ביקרה הגב' ליבני בפריס ביוני 2007 וקיימה פגישה ראשונה עם הנשיא החדש של צרפת, סרקוזי ושר החוץ החדש , ברנאר קושנר. שר החוץ הצרפתי הקודם, פיליפ דוסט בלאזי ביקר בישראל מספר פעמים במהלך כהונתו.  ביקור שזכה לפרסום מיוחד התקיים במאי 2006 כאשר השר הצרפתי פתח את עונת התרבות הצרפתית בישראל במופע זיקוקים מרהיב בחוף תל אביב.

קיים שיתוף פעולה פורה בין שתי המדינות בתחום התרבות. ארועים ראויים לציון: פתיחת מרכז תרבות צרפתי חדש בתל אביב (יוני 2007) ובחירת ישראל כ"מדינה אורחת" ביריד הספרים הבינלאומי  בצרפת, שיתקיים במרץ 2008. צרפת היא שותפת הסחר ה-6 בגודלה של ישראל.  במסגרת המגמה החיובית בסחר בין שתי המדינות - חברות ישראליות זוכות במכרזים בצרפת וחברות צרפתיות זוכות במכרזים בישראל.

שוויץ - בין ישראל לשוויץ מתקיימת לאורך שנים מערכת קשרים ידידותית ושיתופי פעולה בתחומים שונים. שוויץ מגלה עניין רב במתרחש באזורנו בין השאר בשל עיסוקה המיוחד בכל התחומים הנוגעים לזכויות אדם ושמירת החוק הבינלאומי ההומניטרי. בשל כך, מדי פעם קיימים חילוקי דעות בין מקבלי ההחלטות בשתי המדינות בסוגיות שונות הקשורות לאזורנו ובעיקר בהקשר לסוגיה הפלסטינאית. בין השאר ניתן לציין את היוזמה השוויצרית לפתרון הסכסוך עם הפלסטינאים הידועה כ"יוזמת ג'נבה" , שנדחתה על ידי ממשלות ישראל.

על מנת לשמור על מערכת  קשרים תקינה, מקיימים שני משרדי החוץ דיאלוג מתמשך המאפשר לשני הצדדים להציג את עמדותיהם .
בסיוע ממשלת שוויץ, המשמשת אוצרת של אמנות ג'נבה , התקבלה החלטה בצלב האדום הבינלאומי על קבלת ארגון "מגן דוד אדום" לשורותיו (יוני 2006). ישראל ושוויץ חתמו על מכתב כוונות שיאפשר חתימה על הסכם לשיתוף פעולה מדעי ביניהן (ספטמבר 2005).
 
בלגיה - מאז סיום פרשת התביעה בבלגיה שהוגשה כנגד ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ובכירים נוספים בסוף 2003 בשל פשעי מלחמה שלכאורה ביצעו, חזרו היחסים בין שתי המדינות למסלולם התקין. בכירים מממשלת בלגיה ביקרו בישראל ובראשם ראש הממשלה, דאז, גיי ורהופשטדט שהגיע לרגל חנוכת המתחם החדש ב"יד ושם" במרץ 2005 . משרדי החוץ של שתי המדינות מקיימים ביניהם דיאלוג מדיני המאפשר הצגת העמדות בנושאים שעל הפרק ובמיוחד הנושאים האזוריים. בלגיה החליטה בתום מלחמת לבנון השניה לשלוח חיילים שלה במסגרת כוח האו"ם בגבול לבנון.  למרות הקשרים הטובים ברמה הממשלתית, דעת הקהל בבלגיה ביקורתית כלפי ישראל בעיקר בנושא הסכסוך עם הפלסטינאים והדרכים לפתרונה.

אירופה 2:

מחלקה זו מרכזת את הטיפול בעשר מדינות והן: תורכיה, יוון, קפריסין, ספרד, איטליה, פורטוגל, מלטה,אנדורה וסן מרינו.

תורכיה - מערכת היחסים הבילטרלית בין ישראל לתורכיה מתרחבת ומתפתחת מדי שנה בשנה בכל התחומים: מדיני, בטחוני ואזרחי. מדי שנה מתקיימים ביקורים הדדיים רמי דרג, בשנת 2007 בקר בתורכיה רה"מ אהוד אולמרט . 

 היקף הסחר ההדדי עומד כיום על כ- 2.5 מיליארדי דולרים ועוד היד נטויה, סכום זה אינו כולל את תחום התיירות – למעלה מ- 400 אלף ישראלים המבקרים מדי שנה בתורכיה.

 בשנת 2007 התכנסה הועדה הכלכלית המעורבת המשותפת לשתי המדינות, הוחל בגיבוש תכניות משותפות בתחום האנרגיה ונחתמה תכנית פעולה לשת"פ בתחום התרבות והמדע.

יוון - קשרי ישראל יוון חיוביים ונמצאים במגמת פיתוח. השנה (2007) ביקרו שרת החוץ  וסגן שר החוץ היוונים בארץ וזאת במטרה להגביר את השת''פ ולחזקו. שרת החוץ של יוון הגב' דורה בקויאני הייתה בתפקידה הקודם ר' עיריית אתונה ובתקופת כהונתה התקיימו בעיר המשחקים האולימפיים בהם נטלה ישראל חלק בתחומים מסחריים רבים (גם עת מדליות לא היוו את חלק הארי ביחסים...).

מערכת היחסים הכלכלית הולכת ותופסת תאוצה והפוטנציאל הגלום בה רב. במכלול היחסים בין המדינות בולט מאד שיתוף הפעולה התרבותי המתבטא הן במפגשי סופרים דו שנתיים , בהופעות רבות של אמנים ישראלים ביוון ובעדנה גדולה למוסיקה היוונית בארץ.

קפריסין - מערכת הקשרים בין ישראל לקפריסין מגוונת ונמצאת במגמת התפתחות בעיקר בתחום הכלכלי. בשנת 2007 בקרו בארץ מספר שרים קפריסאיים .

לשתי המדינות יחסי שכנות טובים המתבטאים בין היתר בנושאי הצלה בים, ישראל אף סייעה לקפריסין בכיבוי שריפות ענק שפרצו באי.

בסוגיית קפריסין מחזיקה מחרה ישראל אחר הקהילה הבינ"ל שאינה מכירה בישות המדינית של צפון האי. מאז כניסתה בשנת 2004 לאיחוד האירופאי  התמתנה הביקורת הקפריסאית כלפי ישראל שכן קפריסין אוחזת בעמדות הא"א בכל הנוגע למצב המדיני במז"ת,.

איטליה - בין ישראל ואיטליה מתקיים דיאלוג פורה, הנתמך על ידי קשרים ענפים בתחומים השונים כגון אקדמיה, כלכלה, תיירות, תרבות, מסחר ועוד. דיאלוג זה מתבסס גם על קווי הדמיון הרבים בין האיטלקים והישראלים כעמים שתרבותם רבגונית ובה, בין השאר,  אלמנטים ים-תיכוניים ומערב אירופאים כאחד.

במסגרת מדיניות החוץ האיטלקית שמה לה ממשלת איטליה את העיסוק בנושאי מזרח תיכון בסדר עדיפויות גבוה. מגמה זו נותנת ביטוייה בביקורי צמרת השלטון באיטליה באזור ובעיסוק בנושאים שעל סדר היום המזרח תיכוני. בין השאר ניתן לציין כי חיילי איטליה ומפקדיה הם המובילים את הכוח הבינלאומי בלבנון, ומפקד הכח האירופי במסוף רפיח  איטלקי אף הוא. מחד רואות ישראל ואיטליה באופן דומה את הסכנות והאיומים האזורים ואף חולקות הבנות לגבי המטרה. אולם מאידך חלוקות לעיתים המדינות על המדיניות הנכונה אותה יש לנקוט על מנת לקדם את התהליכים האזורים. האמור לעיל נותן ביטויו בדיאלוג מדיני פורה המאפיין את היחסי הידידות הטובים שבין המדינות.  במהלך 2007 ביקרו בישראל יו"ר הפרלמנט האיטלקי, שה"ח וס' רה"מ לשעבר, יועצי רה"מ, רה"מ וכן צמרת משרד החוץ העוסקת בענייני המזרח התיכון. כמו כן נחתם הסכם מו"פ בין שתי המדינות.

ספרד - ישראל וספרד ציינו  20 שנה ליחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות. לספרד, לישראל ולעם היהודי עבר משותף שידע תקופות של פריחה ושפל כאחד. לא ניתן להבין את תולדות ספרד מבלי להבין את תרומתה של המורשת היהודית בכל שטחי ההשכלה והחשיבה. לפיכך חשיבות מיוחדת מוענקת ליזמתו של משרד החוץ הספרדי להקמתו של "בית ספרד-ישראל" שנחנך בנוכחות שרת החוץ הגברת ציפי לבני בעת ביקורה במדריד בפברואר השנה.  בית זה צפוי בפעילותו לתת במה לנוכחות תרבות ישראל על אדמת ספרד במגוון פעילויות ולשפר משמעותית את הידע מחד ולמגר דעות קדומות מאידך. בתחום המדיני ניכרת פעילות ספרדית אינטנסיבית שמטרתה הבאת הסכסוך באזורנו אל קיצו ביזמות שונות, במסגרת זו מוערכת אף פעילותו של הכוח הספרדי במסגרת כוחות יוניפי"ל בדרום לבנון . במהלך 2007 התקיימו מספר דיאלוגים מדיניים, בין ישראל לספרד,  בהם הועלו השגות ותובנות הדדיות על מנת להגביר את התאום בין המדינות.

פורטוגל -  ב 1975 הוקמה הקונסוליה הכללית של ישראל בליסבון שהפכה ב 1977 לשגרירות. עם פתיחת השגרירות הפורטוגלית בישראל בשנות השמונים, החלו שתי המדינות בפיתוחם של יחסים ידידותיים עם פוטנציאל קבוע להרחבה. ברקע הקשרים בין המדינות עומדת מורשת יהודי פורטוגל, וב 1996 הביע נשיא פורטוגל צערו והתנצלותו על היחס ליהודי המדינה במלאות 500 שנה לגירוש. כיום חיה בפורטוגל קהילה קטנה המונה פחות מאלף איש.

החל מיולי 2007 משמשת פורטוגל, בפעם השלישית, נשיאת האיחוד האירופי.  ביוני 07 ביקרה בליסבון שרת החוץ הגברת ציפי לבני, בעקבות ביקורו של שה"ח הפורטוגלי אמדו בישראל ב 2006. ברקע הקשרים בין המדינות עומדת מורשת יהודי פורטוגל. חשוב במיוחד לציון הוא פועלו של חסיד האומות העולם הדיפלומט הפורטוגלי, אריסטיד דה סוזה מנדש, שכאדם בודד הציל את המספר הגדול ביותר של יהודים, כאשר העניק להם אשרות בעיצומה של מלחמת העולם השניה. תערוכה על פועלו תוצג בכנסת בספטמבר 2007.  קשרי התרבות מתרחבים ותחומי המחול והקולנוע מובילים את הנוכחות התרבותית של ישראל בפורטוגל במסגרת פסטיבלים מקומיים והופעות מסחריות. בין המדינות קיים הסכם לשיתוף פעולה תרבותי, אקדמי ומדעי מאז 92'. בתחומי הסחר מייצאת ישראל לפורטוגל בעיקר בתחומי ההיי טק – טלקום, מוצרים כימיים לתעשייה ומוצרי חקלאות שונים, מאידך מייבאת חומרי גלם לייצור נייר, שעם,  תבניות לתעשייה ובקבוקי זכוכית.

אירופה 3:

 המחלקה מרכזת את מכלול היחסים המולטילטרלים עם האיחוד האירופי על מרכיביו השונים; נאט"ו; הארגון לבטחון ושתוף פעולה באירופה (OSCE); ומועצת אירופה.

ישראל משתתפת באופן מלא בשותפות האירופית – ים-תיכונית שהוקמה בועידה של שרי החוץ אשר נערכה בברצלונה בנובמבר  1995. מדובר בפורום הרב צדדי היחידי בו יושבים סביב שולחן הדיונים, נציגים ישראלים וערבים, כולל נציגי מדינות שאין להן קשרים דיפלומטים עם ישראל. תהליך ברצלונה נועד להגביר את שיתוף הפעולה האזורי בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות במטרה להבטיח היציבות והשלום והאגם הים התיכון.

ישראל והאיחוד האירופי חתמו ב-2005 על תכנית פעולה במסגרת מדיניות השכנות האירופית ((ENP, שמציעה קשרים פוליטיים וכלכליים מועדפים ל-16 מדינות הנמצאות בשכנות לאיחוד האירופי, ומושתתת על יחסים קיימים (הסכמי שותפות ושיתוף פעולה, הסכמי התאגדות, השותפות האירופית - ים-תיכונית). תוכנית הפעולה מעמידה מסגרת ליחסים ביניהם וקובעת עדיפויות לרפורמה ולשיתוף פעולה. אופק הזמן של תכנית הפעולה הוא שלוש שנים, ושני הצדדים פועלים עתה על יישומה, כמו גם על "היום שאחרי" פקיעת מסגרת שלוש השנים.

האיחוד האירופי וישראל חידשו ביולי 2007 את שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי ביניהם, הכולל מתן גישה מלאה לתכנית המסגרת השביעית למחקר של האיחוד האירופי (FP7) לחוקרים, אוניברסיטאות וחברות מישראל. ההערכה היא כי ישראל תתרום כ-440 מיליון אירו לתקציב הכולל של התכנית, העולה על 50 מיליארד אירו. הסכם זה יאפשר לחוקרים ישראליים להשתתף בכל הקולות הקוראים של תכנית המסגרת השביעית במעמד שווה לחוקרים מן המדינות החברות באיחוד האירופי. האיחוד האירופי הוא עתה המקור השני בגודלו למימון מחקר ישראלי.

ישראל צפויה למלא תפקיד חיוני בתכנית המסגרת השביעית. למשל, היא תהיה המדינה היחידה מחוץ לאיחוד האירופי המשותפת ביוזמת "שמיים נקיים", השותפות הציבורית/פרטית החדשה הגדולה שהוצעה בחודש שעבר כדי לצמצם מן הקצה אל הקצה את השפעת התחבורה האווירית על איכות הסביבה, במטרה לחסל זיהום סביבתי על ידי הפחתת גזי חממה. ישראל תיטול חלק בפרוייקט זה באמצעות התעשייה האווירית לישראל. מאז דצמבר 2002, הייתה ישראל שותפה בתכנית המסגרת השישית (2002-2006), ועל פני תקופה זו הגדילה בהתמדה את שיעורי השתתפותה והצלחתה. בתכנית המסגרת השישית השתתפו גופי מחקר ישראליים ביותר מ-600 פרוייקטים מחקריים במסגרת קונסורציומים עם מקביליהם מאירופה.

ב-1994 ישראל קיבלה את ההזמנה להצטרף ל"דיאלוג הים תיכוני" של ברית נאט"ו, לצד מצרים, מרוקו, תוניסיה ומאוריטניה. מקור היוזמה ברצונה של נאט"ו ליצור פורום לבניית אמון ושקיפות, אשר במסגרתו תוכלנה בנות הברית להכיר לעומקן את סוגיות היבטחון המעסיקות את מדינות הדיאלוג. במרוצת השנים, מתקיימים מפגשים בילארליים סדירים בין דרגי עבודה ובין שגריר ישראל לנאט"ו, על מנת לדון בהיבטי בטחון רלוונטים ובהתפתחות הדיאלוג.
בסתיו 2006, הסתיים במטה נאט"ו תהליך אישורה של תכנית מסגרת לשיתוף פעולה ייחודי עם ישראל (ICP) . תכנית שיתוף הפעולה עם נאט"ו, שהוכנה בהובלת משרד החוץ בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון וצה"ל הפכה את ישראל למדינה הראשונה מבין השותפות הים תיכוניות של נאט"ו שהגיעה לסיכום על שיתוף פעולה ייחודי עם הארגון. התכנית משקפת את האינטרס המשותף של נאט"ו וישראל להדק את היחסים במגוון רחב של תחומים מדיניים, אסטרטגיים וצבאיים. בראש האתגרים המשותפים של ישראל עם מדינות נאט"ו עומד הצורך להתמודד עם סכנת הפרוליפרציה של נשק השמדה המוני ועם הטרור מצד ארגונים קיצוניים. במסגרת המאמצים למאבק בטרור סוכם גם על השתתפות ישראלית במבצע של נאט"ו בשם ACTIVE ENDEAVOR  המתקיים במימי הים התיכון. המבצע התפתח כתוצאה מתגובתו המיידית של נאט"ו למתקפת הטרור נגד ארצות הברית ב-11 בספטמבר 2001.

אירופה 4:

מחלקה זו מופקדת על הטיפול ביחסי ישראל עם בריטניה, אירלנד והמדינות הנורדיות – פינלנד, שבדיה, נורבגיה, דנמרק, איסלנד ואיי פארו.

בריטניה - מפלגת הלייבור, בראשותו של טוני בלייר, זכתה בבחירות בפעם השלישית ברציפות במאי 2005, אולם נקלעה לקשיים גוברים והולכים במישור הפוליטי הפנימי, וגם על רקע מעורבותה של בריטניה במלחמת עיראק ומדיניותה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בסוף יוני 2007 פינה בלייר את כסאו (לאחר עשור שנים בתפקיד) לטובתו של שר האוצר לשעבר, גורדון בראון. במהלך השנים האחרונות, המשיכו היחסים הבילטרליים להתפתח באופן משמעותי בתחומי המסחר, הכלכלה והתרבות, וזאת - על אף יזמות החרם האנטי-ישראליות, הצצות חדשות לפרקים בקרב ארגונים רדיקליים בבריטניה. בריטניה ניצבת באופן מסורתי וקבוע בקרב קבוצת המדינות הידידותיות כלפי ישראל באיחוד האירופאי ובמוסדות בינ"ל בולטים (כדוגמת האו"ם).  בשנת 2006 ביקר ראש הממשלה בלייר פעמיים באזורנו, בפברואר 2007 הגיע שה"ח מרגרט בקט לביקור ראשון בישראל ובאוקטובר אותה שנה ביקר ראש הממשלה אולמרט בלונדון שם נועד עם ראש ממשלת בריטניה, בראון. בשנים האחרונות מהווה בריטניה את שותפת הסחר השנייה בחשיבותה של ישראל באירופה, ומשגרת מדי שנה כ-160,000 תיירים ארצה. הסחר ההדדי (ללא יהלומים) מסתכם בכ-3 מיליארד דולר.

אירלנד - היחסים הבילטרליים עם אירלנד החלו מאוחר למדי (שנות ה-70) ופתיחת שגרירויות התאפשרה רק לאחר תחילת תהליך אוסלו. גם כיום, יחסי ירושלים-דבלין אינם חופשיים מבעיות, הנובעות (בין היתר) מהבדלי גישות מהותיים לגבי נושאי הליבה במזרח התיכון. אירלנד מתאפיינת באופן מסורתי במדיניות נייטרלית ופאציפיסטית בתחום יחסי החוץ, ומעדיפה פורומים מולטילטרליים לליבון בעיות ופתרון סכסוכים. הסחר ההדדי בין המדינות מקרטע זה מספר שנים סביב חצי מיליארד דולר, וזאת - על אף העובדה שמדובר בשתי כלכלות דומות להפליא (מוטות ייצוא ומבוססות במידה רבה על תעשיית ההיי-טק). תנועת התיירים דלילה למדי, בין היתר - עקב העובדה שעדיין אין קו תעופה מסחרי סדיר בין שתי המדינות.  במהלך השנה האחרונה ביקר שה"ח האירי, Dermot Ahern, פעמיים באיזורנו (ביקור ראשון - כשליח מזכ"ל האו"ם לרפורמה, וביקור שני - בילטרלי). 

שבדיה-  בספטמבר 2006 הגיעו לסיומן 12 שנות שלטון רצוף של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהחזיקה בשלטון באופן מצטבר במשך כ-74 שנים רצופות מאז  ראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת.

הקואליציה שניצחה מורכבת מ-4 מפלגות מרכז-ימין, שהדומיננטית והגדולה שבהן היא המפלגה השמרנית שראש הממשלה Reinfefeldt ושה''ח Bildt, נמנים על שורותיה.

המהפך המדיני הביא לשינוי במדיניות החוץ של שבדיה. שימת דגש יתר על הקשרים עם ארה''ב והאיחוד האירופאי והמשך הרפיית הקו הפרו-עולם שלישי - מורשת אולף פאלמה - שנזנחה במידה מסויימת גם ע''י ראש הממשלה היוצא, הסוציאל-דמוקרט, פרשון. מערכת היחסים עם ישראל אף היא עברה שינוי בולט, למרות שעמדות המוצא של שבדיה בהקשר למזה''ת ולסכסוך הישראלי-פלסטינאי לא השתנו, לאחר שמשה''ח השבדי קבע בכתובים שבכוונת שטוקהולם להגדיל את שתה''פ עם ישראל בתחומי הכלכלה, המסחר, המדע וכו', ולהרחיב בכך את הדיאלוג בין שתי המדינות, מעבר לנושאי הסכסוך והתהליך המדיני. הוכחה לכך ניתן למצוא בהצהרת מדיניות החוץ השנתית של הממשלה החדשה, בארבעת המפגשים של שה''ח בילדט עם שרת החוץ לבני מאז כניסתו לתפקיד - ביניהם שניים בארץ במסגרת ביקורי עבודה, בירידה במספר ההצהרות הביקורתיות כלפי ישראל ובשינויי הטון שבהן, ובמתן דגש לדיפלומטיה המבוססת על שיג-ושיח.

נתוני הסחר מצומצמים ולא עולים בקנה אחד עם פוטנציאל שני המשקים. מדובר בכ-300 מילון דולר כאשר למעלה מ-75% הם ייצוא שבדי לישראל.
 
דנמרק - מאז 2001 מכהנת בדנמרק ממשלת מרכז-ימין, המורכבת מהמפלגה הליברלית הבכירה והמפלגה השמרנית הזוטרה, ובתמיכה של מפלגת העם הדני, הימנית, מחוץ לקואליציה. ראה''מ הליברלי Rasmussen, מוביל מאז מדיניות פרו-אמריקאית אקטיבית שמסתכמת בתמיכה,גיבוי והשתתפות במהלכי ארה''ב בזירה העולמית ובראש וראשונה במאבק בטרור העולמי. כך ניתן למצוא את חיילי דנמרק במספר מוקדי סכסוך עולמיים מרכזיים, כעיראק, אפגניסטאן ודארפור. זהות אידיאולוגית ויישומה בפועל הפכה את ראה''מ דנמרק  לאחד הידידים הבולטים ( והבודדים ) של הנשיא בוש במערב. הפעלתנות הדנית בתחום מדיניות החוץ באה לידי ביטוי גם במזה''ת. שה''ח השמרני, Moller, המכהן אף הוא בתפקיד מאז 2001, פקד את האזור מספר לא קטן של פעמים מאז,ונטל חלק בעיצוב מפה''ד, שנארגה ע''י ארה''ב במהלך כהונת דנמרק כנשיאה תורנית של האיחוד-האירופאי, במחצית השניה של 2002. יחסה של דנמרק לישראל ידידותי ונינוח והיא נחשבת לאחת המדינות היותר ידידותיות כלפי ישראל באירופה. דנמרק ממשיכה לגלות נוכחות באזורנו גם כיום והיא שותפה למספר 'מיזמים' אזוריים, ביניהן תכנית לשת''פ חקלאי אזורי לה שותפות גם ישראל, מצרים, ירדן והרש''פ, המתקיימת מאז 1999 ללא הפסקה ( כולל בשנות האינתיפדה ). שה''ח דנמרק ביקר לאחרונה בישראל ביולי 2007 ובמהלך חודש ספטמבר האחרון נחתם הסכם לשת''פ מו''פ בין שת המדינות. ככלל גם דעת הקהל הדנית הינה הנוחה ביותר כלפי ישראל במרחב הנורדי.
 
נורבגיה - באוקטובר 2005 התחלף השלטון לאחר שהסוציאליסטים, שניצחו בבחירות, כוננו קואליציה עם שתי מפלגות זוטרות מפלגת מרכז 'ירוקה' ומפלגת שמאל קטנה ורדיקלית.

הממשלה החדשה בראשות ראה''מ Stoltenberg ושה''ח Store, שניהם מהמפלגה הסוציאליסטית, מקיימת מאז קו אקטיביסטי בתחום מדיניות החוץ, הכולל, גם המשך הפגנת  נוכחות ובולטת רצופה במזה''ת.  נורבגיה עוקבת בצורה שוטפת אחר העליות והמורדות של התהליך המדיני בין ישראל לבין הרש''פ, מפגינה נכונות לסייע, כולל סיוע כספי, ומתאמצת לשמר את מורשת 'אוסלו' ולקדמה ככל שניתן. המעורבות המזה''תית כללה גם קיום קשר עם נציגי חמאס, פועל יוצא בין השאר, ממסורת ארוכת שנים של ממשלות נורבגיה לדורותיהם, לקבל לשיחה באוסלו כל גורם בינ''ל המבקש זאת. דא עקא שהדיאלוג לא הסתכם בקשר ספורדי וממשלת נורבגיה מצאה עצמה במרץ 2007 כמדינה המערבית היחידה שנירמלה יחסיה עם ממשלת האחדות הפלסטינאית שהוקמה אז בראשות החמאס.

עמדות אלו הטילו צל מסויים על הידידות המסורתית וההיסטורית שבין שני העמים ומערכת היחסים שבין שתי המדינות עברה טלטלה מסויימת במהלך השנה האחרונה. פרוק ממשלת האחדות הפלסטינאית וכינון  ממשלת החרום של הרש''פ, שלושה חודשים מאוחר יותר, בראשות פיאד, ''החזירה את הצבע'' מחדש ללחיי יחסי שתי המדינות . ראה''מ נורבגיה, שה''ח שלה וסגנו פקדו את ישראל במהלך השנה האחרונה. במקביל הגישה נורבגיה לישראל בשנה זו סיוע אינסטרומנטלי במאבק שישראל ניהלה לשילוב מגן דוד אדום בארגון הצלב האדום הבינלאומי. בתחום המסחרי המספרים נמוכים, עובדה שעוררה  השנה  את שני הצדדים לבחינת דרכים לעידוד ושדרוג יחסי הסחר והכלכלה שבין שתי המדינות.
 
פינלנד- במרץ 2007 התקיימו בחירות לפרלמנט הפיני. תוצאות הבחירות הביאו להקמת קואליציית מרכז-ימין בראשות מפלגות המרכז והשמרנים, אליהם הצטרפו גם מפלגת הירוקים ומפלגת העם השבדית. ראה''מ - Vanhanen - מנהיג מפלגת המרכז, נותר על כנו ואילו למשה''ח נכנס Kanerva , מנהיג השמרנים, בעל אופי ואורינטציה חוץ השונה בכ-180 מעלות מקודמו הסוציאל-דמוקרט Tuomioja, שהוביל קו תואם עמדות השמאל האירופאי משנות ה-70. כשה''ח תורן בנשיאות הפינית של האיחוד האירופאי ( יולי-דצמבר 2006 ) הלה ייצר קו ביקורתי כנגד ישראל במקביל  לימי מלחמת לבנון השנייה ולאחריה. בהמשך, לקראת סיום הנשיאות, מיצב עצמו בעמדות אמצע קהילתיות בהקשרנו, אולם עמדתו הבסיסית כלפי ישראל ו והערכתו שעל ישראל מוטל עיקר העול להביא לקידום התהליך המדיני נותרה בעינה. סיום הנשיאות לצד הפסד הסוציאל-דמוקרטים בבחירות בהמשך, הסירו במידת מה את העניין שפינלנד גילתה בתהליך המדיני והביאו להפחתה במעורבותה במהלכים באזור.

במהלך השנה האחרונה שה''ח לבני ביקרה בפינלנד במסגרת המפגש השנתי של שרי החוץ של 'תהליך ברצלונה' שהתקיים בטאמפרה שבצפון פינלנד, שבמהלכה נפגשה עם שה''ח היוצא של פינלנד.

יחסי הסחר שבין ישראל לבין פינלנד מפותחים הרבה יותר מאלו של ישראל עם שאר המדינות הנורדיות, פועל יוצא בין השאר של העניין הגובר והולך של תעשיית ההיי-טק הפינית ביכולות הישראליות.
 
איסלנד - בעקבות הבחירות האחרונות שהתקיימו באיסלנד במאי 2007, הוקמה קואליצית מרכז-שמאל, בין מפלגת המרכז, מפלגת ''העצמאות'', בראשות מנהיגה Haadre, שהמשיך לכהן כראה''מ, ובין מפלגת השמאל ''הברית הסוציאל-דמוקרטית'', בראשות מנהיגתה הגב' Gisladottir, שהתמנתה לשה''ח.

בהעדר שגרירויות תושבות בין שתי המדינות מערכת היחסים מצומצמת. יחד עם זאת ישראל משתדלת להפגין נוכחות של אחת למספר חודשים ברייקיאוויק, בירת איסלנד, באמצעות ביקורי עבודה שמקיימת השגרירה הלא תושבת היושבת באוסלו, נורבגיה, והמאומנת גם לאיסלנד.
עמיתה, הלא תושב, מכהן בדנמרק ומגיע לביקורים לישראל בתדירות רחוקה יותר.

בעקבות חילופי שרי חוץ, אך בעיקר בעקבות הגשת מועמדות איסלנד למשרת חברה לא קבועה במועצת הביטחון לשנים 2009-2010, הגיעה שרת החוץ האיסלנדית לביקור הכרות במזרח התיכון, בן שבוע ימים ביולי 2007, שרובו הוקדש לישראל ולרש''פ.

הסחר בן שתי המדינות מצומצם למדי ונע בשנת 2006 בסביבות ה-20 מליון דולר בלבד בשני הכיוונים.