אגף אסיה והפאסיפיק

תחילתו של האגף במרכיב האסיאני שלו, שבזכותו נמצאה כבר בהצעה של ה"קווים" הצדקה לקיומה של מחלקה מיוחדת לאזור זה.

בשנים הראשונות לקיום המשרד שוּיְכה תת היבשת ההודית, עקב הסכסוך ההודי-פאקיסטני והשפעתו של השיקול המוסלמי על עמדותיו המדיניות, למסגרת המוסלמית שבמשרד החוץ.

רק משפורקה מסגרת זו הוספה תת-היבשת למחלקת אסיה. הטיפול בפאקיסטן ובאפגניסטאן נע לפרקים על הציר אסיה-מזרח תיכון-מזרח אירופה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם כינונם של יחסים דיפלומטיים עם מרבית מדינות היבשת, ובעיקר עם סין והודו, נעשתה חלוקה פנימית בין מדינות המשתייכות לדרום מזרח אסיה לאלו הנמנות עם צפון מזרחה של היבשת.

תחילתו של המרכיב הפאסיפי של האגף היה בשנת 1968, עם פירוקה של מחלקת חבר העמים הבריטי והשיוך של אוסטרליה, ניו-זילנד והמרחב הפאסיפי למחלקת אסיה. למרחב זה מיוחדת באגף מחלקה נפרדת, הנקראת "מחלקת הפאסיפיק".