חטיבת תפוצות

היחידה פועלת לקיום הקשר שבין משרד החוץ לבין הקהילות היהודיות ברחבי תבל. עם הקמת המדינה, נראה שדווקא המעורבות המיוחדת של הקהיליות היהודיות בפעילות התנועה הציונית, כמו גם במאבקים המדיניים להגשמת מטרותיה, גרמו לאי בהירות באשר למערכת היחסים בין המדינה לבין הקהילות.

משה שרת גרס שפעילות משרד החוץ בתחום זה חייבת להיות חפה מכל התייחסות מדינית, כדי שלא ליצור אפילו מראית עין של ניגוד נאמנויות כלפי היהודים בתפוצות. עם זאת, הוא גרס שדיפלומט ישראלי ממלא תפקיד כפול: נציגה הרשמי של ישראל כלפי הממשלה שהוא מואמן אליה, ושליח לקהילה היהודית החיה בארץ שירותו.

לפיכך, מונה במשרד החוץ יועץ לענייני תפוצות שעסק בהיבטים המדיניים של הקשר בין יהודי התפוצות לישראל רק החל משנות ה-70. אולם, עם עבור השנים, התברר כי חלק מהקהילות חזקות, עשירות ובעלות השפעה במקומותיהן, ויש בכוחן לסייע לישראל הן בתמיכה חומרית ומוסרית והן כלפי ממשלות מדינותיהן, בלי להיחשד בנאמנות כפולה; וחלק מהן שאינן כאלה, יש לאל ידה של מדינת ישראל לתמוך ולסייע בענייניהן. בנסיבות אלו הלכה והתרחבה אחריות משרד החוץ לקשר עם הקהילות היהודיות ועם הישראלים בחו"ל, במיוחד עם היהודים והישראלים בצפון אמריקה. לפיכך הורחב העיסוק בנושא במשרד והוקמה חטיבת התפוצות ובזו מתגבשות גישות ודרכי פעולה בתחומים אלה.
היבט חשוב בפעילות, הקשור ליכולתה של החטיבה לנהל דו-שיח פורה עם הקהילות, הוא הדאגה לעדכונן ולשיתופן בהתפתחויות המדיניות והביטחוניות ובהשלכות לכך מבחינת מעמדה של מדינת ישראל. מטרה זו מושגת באמצעות הפעלה נכונה של הנציגויות בחו"ל ובגיוסם של מנהיגים ישראלים להופעות ולמפגשים עם הקהילות ועם מנהיגיהם. מאז ומתמיד, אך ביתר שאת בשנים האחרונות, חטיבת התפוצות מעורבת בתחום המלחמה באנטישמיות, תוך שהיא נותנת עדיפות גבוהה לנושא בפעילות המדינית והדיפלומטית של מדינת ישראל.