אגף צפון אמריקה

תחילתו של האגף כמחלקה לטיפול בלעדי בארצות-הברית, כביטוי לחשיבותם של היחסים עמה. עובדה זו זכתה להכרה כבר בתכנית ה"קווים".

חשיבות היחסים עם ארצות הברית הביאה לשינויים תכופים במתכונת המחלקה, במגמה למצוא את נוסחת העבודה היעילה ביותר אל מול יעדיה של ישראל במעצמה זו.

עם פירוקה של המחלקה לחבר העמים הבריטי בשנת 1973 צורפה קנדה למחלקה, ושמה שונה ל"מחלקה לצפון אמריקה".

המבנה הנוכחי של אגף צפון אמריקה משקף את הגישה הדורשת עבודת מטה נפרדת אל מול הממשלים והגופים הפדרליים בערי הבירה והמבוצעת בידי השגרירויות, התייחסות נפרדת לקונסוליות. האגף מחולק לשלוש מחלקות:

צפ"א 1 – העוסקת בקשר עם הממשל האמריקאי והממשל הקנדי;

צפ"א 2 – העוסקת בקשר עם הקונסוליות השונות (9 בארצות הברית);

צפ"א 3 – העוסקת בקונגרס האמריקאי ובפוליטיקה הפדרלית, כפי שזו משתקפת בעבודת השגרירות בוושינגטון והקונסוליות.

פלח נכבד בעבודת האגף הוא טיפוח הקשר עם הקהילה היהודית בארצות הברית, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר בעולם מחוץ לישראל.

האגף אמון על קביעת היעדים המדיניים של ממשלת ישראל אל מול ארצות הברית וקנדה, ושואף לשלב את הכלים הפונקציונליים בעבודת משרד החוץ (הסברה, תרבות, כלכלה ועוד) על מנת להשיג יעדים אלה במיטבם.