תוכנית התנתקות מתוקנת

 1. הממשלה מאשרת תכנית התנתקות מתוקנת – נספח א', אולם אין בהחלטה זו כדי לפנות ישובים.           

2. הממשלה מאשרת את ביצוע עבודת ההכנה המפורטת בנספח ג'.

3. לאחר סיום עבודת ההכנה תשוב הממשלה ותתכנס על מנת לקיים דיון נפרד ולהחליט אם לפנות ישובים אם לאו, איזה ישובים ובאיזה קצב בהתחשב בנסיבות באותה עת.

4.  לתוכנית ההתנתקות המתוקנת, המאושרת  בסעיף 1 לעיל, קדמו חילופי  מכתבים בין נשיא ארה"ב, ג'ורג' ו. בוש, לבין ראש הממשלה, אריאל שרון, מיום 14.4.2004. מכתבו של נשיא ארצות הברית מוצג כאן.

מוגש על ידי ראש הממשלה

נספח א' - תכנית התנתקות מתוקנת – עקרונות מרכזיים  
 
  - 28/05/2004   

 ח' בסיוון התשס"ד    
 
 
1. רקע – משמעויות מדיניות וביטחוניות
מדינת ישראל מחויבת לתהליך השלום ושואפת להגיע להסדר מוסכם על בסיס חזון נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש.
מדינת ישראל מאמינה כי עליה לפעול לשיפור המציאות הנוכחית. מדינת ישראל הגיעה למסקנה כי אין כיום שותף פלסטיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו-צדדי. לאור זאת גובשה תכנית של התנתקות מדורגת, המבוססת על השיקולים הבאים:
א. הקיפאון הגלום במצב הנוכחי הינו מזיק. כדי לצאת מקיפאון זה, על מדינת ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלסטיני.
ב. מטרת התכנית להוביל למציאות ביטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר.
ג. בכל הסדר קבע עתידי, לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועת עזה. לעומת זאת, ברור כי באזור יהודה ושומרון יישארו אזורים שיהוו חלק ממדינת ישראל, ובתוכם גושים מרכזיים של התיישבות יהודית, יישובים אזרחיים, אזורים ביטחוניים ומקומות בהם  למדינת ישראל יש אינטרסים נוספים.
ד. מדינת ישראל תומכת במאמצי ארה"ב, הפועלת לצד הקהילה הבינלאומית, לקדם את תהליך הרפורמות, בניית המוסדות ושיפור הכלכלה ורווחת התושבים הפלסטיניים, על מנת שתקום הנהגה פלסטינית חדשה, אשר תוכיח עצמה כמסוגלת למלא אחר מחויבויותיה על פי מפת הדרכים.
ה. היציאה מרצועת עזה ומאזור בצפון השומרון תקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית.
ו. השלמת מהלך ההתנתקות המדורגת תשלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה.
ז. מהלך ההתנתקות המדורגת אינו גורע מן ההסכמים הקיימים בין מדינת ישראל לפלסטינים. ההסדרים הקיימים הרלבנטיים ימשיכו לחול.
ח. התמיכה הבינלאומית למהלך ההתנתקות המדורגת רחבה וחשובה. תמיכה זו חיונית בכדי להביא את הפלסטינים לממש בפועל את המוטל עליהם בתחומי הלחימה בטרור וביצוע הרפורמות על-פי מפת הדרכים. אז יוכלו הצדדים לחזור לנתיב המו"מ.

2. עיקרי התוכנית

א. רצועת עזה
1)   מדינת ישראל תפנה את רצועת עזה, כולל כל ההתיישבות הישראלית הקיימת כיום, ותיערך מחדש מחוץ לשטח הרצועה. זאת, למעט היערכות צבאית באזור קו הגבול בין רצועת עזה למצרים (ציר "פילדלפי"), כפי שיפורט בהמשך.
2)   עם השלמת המהלך, לא תיוותר באזורים שיפונו במרחב היבשתי של רצועת עזה נוכחות ישראלית קבועה של כוחות ביטחון ישראלים.
3)   כפועל יוצא מכך, לא יהיה יסוד לטענה שרצועת עזה הינה שטח כבוש.

ב. איו"ש:
1)   מדינת ישראל תפנה אזור בצפון השומרון (ארבעה יישובים: גנים, כדים, שא-נור וחומש) ואת כל המתקנים הצבאיים הקבועים באזור זה, ותיערך מחדש מחוץ לאזור המפונה.
2)  עם השלמת המהלך, לא תיוותר באזור זה נוכחות ישראלית קבועה של כוחות ביטחון ישראלים.
3)  המהלך יאפשר רציפות טריטוריאלית פלסטינית באזור צפון השומרון.
4)  מדינת ישראל תסייע, יחד עם הקהילה הבינלאומית, בשיפור התשתית התחבורתית באיו"ש, במטרה לאפשר רציפות תחבורתית פלסטינית באיו"ש.
5)  המהלך יקל על אורח החיים התקין ועל הפעילות הכלכלית והמסחרית הפלסטינית באיו"ש.

ג. התהליך
תהליך הפינוי המיועד יושלם  עד סוף שנת 2005.
הישובים יסווגו לארבע קבוצות כדלהלן:
1) קבוצה א' – מורג, נצרים וכפר דרום.
2) קבוצה ב' - ישובי צפון השומרון (גנים, כדים, שא-נור וחומש).
3) קבוצה ג' - ישובי גוש קטיף.
4) קבוצה ד' - ישובי צפון רצועת עזה (אלי סיני, דוגית וניסנית).

תתבצע עבודת ההכנה הנדרשת ליישום תכנית ההתנתקות המדורגת (לרבות עבודת מטה לקביעת קריטריונים, הגדרות, הערכות והכנת החקיקה הנדרשת).
הממשלה תדון ותחליט, לעניין פינוין של כל אחת מהקבוצות הנ"ל, בנפרד.  

ד. גדר הביטחון:
מדינת ישראל תמשיך בבניית גדר הביטחון, בהתאם להחלטות הממשלה הרלבנטיות. התוואי יביא בחשבון שיקולים הומניטריים.

3. המציאות הביטחונית לאחר הפינוי
 
א. רצועת עזה:
1)  מדינת ישראל תפקח ותשמור על המעטפת החיצונית ביבשה, תשלוט באופן בלעדי במרחב האווירי של עזה, ותמשיך לקיים פעילות צבאית במרחב הימי של רצועת עזה.
2)  רצועת עזה תהיה מפורזת מנשק שהימצאותו אינה תואמת את ההסכמים הקיימים בין הצדדים.
3)  מדינת ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית, כולל נקיטת צעדי מניעה כמו גם תגובה תוך שימוש בכוח כנגד איומים שייווצרו מרצועת עזה. 

ב. איו"ש:
1) עם פינוי היישובים באזור צפון השומרון, לא תיוותר נוכחות צבאית קבועה באזור זה.
2) מדינת ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית, כולל צעדי מניעה כמו גם תגובה, תוך שימוש בכוח, כנגד האיומים שייווצרו באזור זה.
3) בכל יתר שטחי איו"ש, תימשך הפעילות הביטחונית במתכונת הקיימת. עם זאת, בהתאם לנסיבות, תשקול מדינת ישראל לצמצם פעילותה בערים פלסטיניות.
4) מדינת ישראל תפעל לצמצום מספר נקודות הביקורת בכלל איו"ש.

4. מתקנים ותשתיות צבאיים ברצועת עזה ובאזור צפון השומרון
ככלל יפורקו ויפונו, למעט כאלו שמדינת ישראל תחליט להעביר לגורם שייקבע.

5. אופי הסיוע הביטחוני לפלסטינים
מדינת ישראל מסכימה כי בתיאום עמה יינתן ייעוץ, סיוע והדרכה לכוחות ביטחון פלסטינים לשם לחימה בטרור ושמירת הסדר הציבורי, ע"י גורמים אמריקנים, בריטים, מצריים, ירדניים או מומחים אחרים, כפי שיוסכם על ידה.                      
מדינת ישראל עומדת על כך שלא תהיה נוכחות ביטחונית זרה ברצועה ו/ או באיו"ש, שלא בתיאום עמה ובהסכמתה.

6. אזור הגבול בין הרצועה למצרים (ציר "פילדלפי")
מדינת ישראל תמשיך לקיים נוכחות צבאית לאורך קו הגבול בין רצועת עזה לבין מצרים (ציר "פילדלפי"). נוכחות זו הינה צורך ביטחוני חיוני. במקומות מסוימים, ייתכן שתידרש הרחבה פיזית של השטח שבו תתבצע הפעילות הצבאית.
בהמשך, תישקל האפשרות לפנות אזור זה. פינוי האזור יהיה מותנה, בין היתר, במציאות הביטחונית, ובמידת שיתוף הפעולה של מצרים ביצירת הסדר אמין אחר.
אם וכאשר ייווצרו התנאים לפינוי אזור זה, מדינת ישראל תהיה מוכנה לבחון אפשרות הקמת נמל ימי ושדה תעופה ברצועת עזה, בכפוף להסדרים שייקבעו עם מדינת ישראל.

7. נכסי דלא-ניידי
ככלל, לא יושארו בתי המגורים של המתיישבים ומבנים רגישים, לרבות בתי כנסת. מדינת ישראל תשאף להעביר מתקנים אחרים, לרבות תעשייתיים, מסחריים וחקלאיים לגורם שלישי בין לאומי, שיעשה בהם שימוש לטובת האוכלוסיה הפלסטינית, שאינה מעורבת בטרור.
שטח אזור התעשיה "ארז" יועבר לאחריות גורם פלסטיני או בינלאומי מוסכם.
מדינת ישראל תבחן, יחד עם מצרים, אפשרות הקמת אזור תעשייה משותף בגבול רצועת עזה, מצרים וישראל.

8. תשתיות והסדרים אזרחיים
תשתיות המים, החשמל, הביוב והתקשורת יושארו.
ככלל, מדינת ישראל תמשיך, תמורת תשלום מלא, לספק חשמל, מים, גז ודלק לפלסטינים, על פי ההסדרים הקיימים.
ההסדרים הקיימים, לרבות בנושא מים והתחום האלקטרו-מגנטי, יישארו בתוקפם.

9. פעילות הארגונים הבינלאומיים האזרחיים
מדינת ישראל רואה בחיוב רב את המשך פעילותם של הארגונים ההומניטריים הבינלאומיים וגורמים אחרים העוסקים בפיתוח אזרחי, המסייעים לאוכלוסייה הפלסטינית.
מדינת ישראל תתאם עם הארגונים הבינלאומיים את ההסדרים שיקלו על פעילותם זו.
מדינת ישראל מציעה כי יוקם מנגנון בין לאומי (דוגמת ה-AHLC), על דעת ישראל וגורמים בינלאומיים, שיפעל לפיתוח הכלכלה הפלסטינית.

10. ההסדרים הכלכליים
ככלל, ההסדרים הכלכליים הפועלים כיום בין מדינת ישראל לפלסטינים יישארו בתוקף. הסדרים אלה כוללים, בין היתר:
א. תנועת סחורות בין רצועת עזה, איו"ש, מדינת ישראל וחו"ל.
ב. המשטר המוניטארי.
ג. הסדרי המיסוי ומעטפת המכס.
ד. סידורי דואר ותקשורת.
ה. כניסת עובדים למדינת ישראל בהתאם לקריטריונים הקיימים.
בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי לעודד עצמאות כלכלית פלסטינית רבה יותר, מדינת ישראל שואפת להקטין, עד להפסקה מוחלטת, את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים למדינת ישראל. מדינת ישראל תתמוך בפיתוח מקורות תעסוקה ברצועת עזה ובאזורים הפלסטיניים באיו"ש, ע"י גורמים בינלאומיים. 

11. המעברים הבינלאומיים

א. המעבר הבינלאומי בין רצועת עזה למצרים:
1) ההסדרים הקיימים היום במעבר ימשיכו להתקיים.
2) מדינת ישראל מעוניינת להעביר את המעבר לנקודת "משולש הגבולות", דרומה ממיקומו הנוכחי. הדבר יעשה בתיאום עם ממשלת מצרים. הדבר יאפשר הרחבת שעות הפעילות במעבר.
ב. המעברים הבינלאומיים בין איו"ש לירדן: ההסדרים הקיימים היום במעברים ימשיכו להתקיים.

12. מעבר "ארז"
נקודת המעבר ב"ארז" תועתק לתחומי מדינת ישראל בלוח זמנים שייקבע בנפרד.

13. סיכום
יישום תוכנית ההתנתקות המדורגת יוביל לשיפור המצב וליציאה מהקיפאון הנוכחי. אם וכאשר תהיינה בצד הפלסטיני ראיות לנכונות, ליכולת ולמימוש בפועל של לחימה בטרור, הפסקה מלאה של הטרור והאלימות וביצוע הרפורמות על פי מפת הדרכים, ניתן יהיה לשוב לנתיב המו"מ וההידברות.

נספח ג': מתכונת עבודת ההכנה לתכנית התנתקות מתוקנת

1. תהליך של פינוי כרוך בהשלכות אישיות משמעותיות רבות למתיישבים המפונים. על ממשלת ישראל מוטלת החובה לשים לנגד עיניה, בביצוע התכנית, את ההשלכות על המתיישבים המפונים, הסיוע להם, ולהקל עליהם, ככל שניתן, במשך התהליך. הקשיים והרגישויות הכרוכים במהלך חייבים לעמוד לנגד עיני הממשלה ומבצעי התהליך.

2. ממשלת ישראל רואה חשיבות רבה בהידברות עם האוכלוסיה המיועדת לפינוי בנושאים השונים הנוגעים ליישום התכנית, לרבות בנוגע לפינוי ולפיצוי, ותפעל לקיום הידברות זו.

הקמת מסגרת ארגונית

3. תוקם מסגרת ארגונית שמטרתה לטפל ולסייע בכל הנושאים הקשורים לביצוע התוכנית.

4. הקבינט המדיני בטחוני ילווה וינחה את תכנית ההתנתקות המתוקנת, כולל זירוז בניית גדר הביטחון, למעט עניין ההחלטות בדבר פינוי (סעיף 2.א(2) ו-(3) בנספח א').

הקבינט יהיה אחראי על ביצוע החלטת ממשלה זו. 
5. מוקמת בזאת ועדת היגוי אשר תהיה אחראית לתאום הנושאים הנוגעים לתכנית ההתנתקות המתוקנת. ועדת ההיגוי תדווח לקבינט על פעולותיה ותעלה בפניה נושאים הטעונים החלטת דרג מדיני. ועדת ההיגוי תורכב כדלקמן:

א. ראש המועצה לביטחון לאומי – יו"ר.
ב. נציגי משרד הביטחון וצה"ל.
ג. מנכ"ל משרד האוצר.
ד. מנכ"ל משרד המשפטים.
ה. מנכ"ל משרד החוץ.
ו. מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
ז. מנכ"ל משרד החקלאות.
ח. מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות.
ט. מנכ"ל משרד הפנים.
י. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

6. מוקמת בזאת ועדה לענייני פינוי פיצוי והתיישבות חלופית, אשר מתפקידה יהיה להכין את החקיקה בדבר פינוי ופיצוי, פרטי העקרונות והמדדים לפיצוי, לרבות מתן תמריצים, מקדמות, והיבטי הפיצוי של חלופות ההתיישבות באזורים מועדפים על פי מדיניות הממשלה. המלצות הועדה יובאו בפני ועדת השרים, וישמשו תשתית להצעת החוק בנושא.  ועדה זו תהיה הגורם הבלעדי המוסמך לרכז ולקיים את ההידברות עם האוכלוסיה המועמדת לפינוי ולפיצוי, ועם כל הגורמים האחרים הנוגעים לנושא הפיצוי, וזאת עד להשלמת החקיקה. הועדה תוכל להקים ועדות משנה מקצועיות למילוי תפקידיה, כפי שתמצא לנכון. חברי הועדה  יהיו כדלקמן:

א. מנכ"ל משרד המשפטים – יושב ראש;
ב. נציג משרד האוצר;
ג. נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה;
ד. נציג משרד החקלאות;
ה. נציג משרד ראש הממשלה;

7. הסוכנות היהודית לארץ ישראל תפעל, כגורם מיישב, בהנחיית ועדת ההיגוי ותוך תיאום עם הועדה לענייני פינוי פיצוי והתיישבות חלופית. תפקיד הסוכנות היהודית יהיה לבצע את הפעולות הנדרשות להתיישבות חלופית, חקלאית או קהילתית, עבור האוכלוסיה האזרחית המפונה שתחפוץ בכך.

8.   א.  מוקמת בזאת מנהלת ביצוע במשרד ראש הממשלה, אשר תהיה כפופה לועדת ההיגוי. תפקידה יהיה ליישם את החלטת ממשלה זו בכל הקשור לפינוי האזרחי ולפיצוי. 
ב. מנהלת הביצוע תוסמך להעניק לזכאים לפיצוי מקדמה על חשבון הפיצויים המגיעים להם, בתנאים שתקבע הועדה לענייני פינוי פיצוי והתיישבות חלופית, ועל פי ההוראות והנהלים שיקבעו על ידה.
ג. ראש מנהלת הביצוע יהיה בדרג של מנכ"ל משרד ממשלתי.

9. כל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים האחרים יעבירו למסגרות הארגוניות שצוינו לעיל, ללא דיחוי,  את כל הנתונים שיידרשו להן לצורך מילוי תפקידיהן.

10. חקיקה

א. משרד המשפטים יגבש וראש הממשלה יגיש, בהקדם האפשרי, לועדת השרים לחקיקה הצעת חוק, אשר תכלול הוראות לעניין פינוי ופיצוי לזכאים, והסמכויות הדרושות לשם כך.
ב. בסמוך לאחר מכן, הממשלה תגיש לכנסת את הצעת החוק.
ג. מפקדי כוחות צה"ל באזורים יעגנו בתחיקת הביטחון את כל ההוראות הדרושות ליישום החלטות הממשלה.

11. תקציב

א. ר' אגף התקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד המשפטים, יעמיד לרשות ועדת ההיגוי, הועדה לענייני פינוי פיצוי והתיישבות חלופית, מנהלת הביצוע, והסוכנות היהודית, תקציב מתאים ומשאבים נוספים, לצורך פעולותיהם, וזאת בתוך חודש ימים ממועד קבלת החלטה זו.
ב. תקציבי שנת 2005 ואילך יותאמו לתהליך ולהחלטות הממשלה בנושא מעת לעת.
ג. לצורך תחילת פעילותה, יוקצו למנהלת הביצוע, בשלב הראשון, 10 תקנים.

12. הוראות מעבר

בתקופת הביניים שמיום קבלת החלטה זו, לצורך הערכות מצד אחד, תוך שמירה על מערכת החיים השוטפת המתוקנת מצד שני, יחולו ההוראות הבאות בישובים ובאזורים הכלולים בתכנית (להלן – הישובים):

א. פעילויות מוניציפליות וקהילתיות הנוגעות למהלך החיים התקין ושירותים להם זכאים התושבים ימשכו כסדרם לרבות שירותים מהמועצה האזורית וכן ביטחון, חינוך, רווחה, תקשורת, דואר, תחבורה ציבורית, חשמל, מים, גז, דלק, שירותי בריאות, בנקים וכל שרות ופעילות אחרת שהיתה נהוגה בישוב קודם להחלטה זו.

ב. תכניות ממשלתיות לבינוי ופיתוח שטרם החל ביצוען לא יקודמו לביצוע.

אין באמור בהחלטה זו בכדי לגרוע מהחלטת הממשלה מס. 150 מיום 2.8.96 לגבי שאר האזורים. החלטה 150 הנ"ל תחול גם ביחס לישובים לצורך אישור בטרם הליכי תכנון והקצאת קרקעות.

13. ועדת חריגים:

תוקם ועדת חריגים שתהיה רשאית להתיר ביצוע תכנית שהוקפאה כאמור לעיל או להחליט שלא לקדם תכניות אף אם החל ביצוען לאחר בחינת כל מקרה לגופו ובהתאם לאמות מידה שיקבעו על ידה.

ועדת החריגים תהיה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"לי משרדי האוצר והמשפטים.

החלטת ועדת החריגים ניתנת לערעור בפני הקבינט בכל מקרה שיובא לפניו על ידי חבר ממשלה.

 14. עקרונות לפיצוי

א.  היום הקובע לזכות לפיצוי הינו יום קבלת החלטת ממשלה זו.
ב. לזכאים לפיצוי, יוענק פיצוי הוגן וראוי, כפי שייקבע בחוק שייחקק לשם כך.

מכתב נשיא ארה"ב, ג'ורג' ו. בוש לראש הממשלה, אריאל שרון (14.4.2004)