הטרור מכה שוב, והפעם בטריטוריה ערבית-מוסלמית.
פעם נוספת ניכרת העובדה שהטרור אינו מבחין בין מדינות, עמים ודתות: תורכיה, מרוקו, ערב הסעודית, אידונזיה, ספרד ורוסיה - מקומות בהם פעל הטרור על בסיס אידיאולוגיה אחת ויחידה - עקרון השנאה. שנאה כלפי העולם החופשי, כלפי ערכים דמוקרטיים, ערכים המגינים על כבוד האדם, זכויות האישה, ערכים של שלום, של מתינות ושל פיוס.
הטרור, אף כי הוא מופנה בראש ובראשונה כנגד ישראל, אינו בהכרח רק "אנטי-ישראלי", הוא תוצאה של הרצון להרוס את העולם החופשי, את תרבות המערב, או כל נסיון של תרבויות אחרות לחיות בשלום ובדיאלוג בונה עם תרבות זו.
עשרות אלפי ישראלים שבחרו בחופי סיני כמקום לבילוי ימי החג - למרות ההתרעות לפיגועים - כמו גם אלפי המארחים המצריים שלהם, משקפים את רצונם החזק והאמיץ של שוחרי השלום במזרח התיכון לחיים שלווים ושקטים בסביבה של שלום ושיתוף פעולה לרווחתם של כל תושבי האזור.
התקפת הטרור בסיני היא התקפה על כל מי שמחפש את השלום, השלווה והרגיעה במזרח התיכון.
עבור ישראל ומצרים מהווה המלון בטאבה סמל, כגשר של הבנה ושלום.
התקפת הטרור הקשה, דווקא על סמל זה של שלום, היא בגדר התקפה על כל אלה שפניהם אל עבר עתיד טוב יותר למזרח התיכון.