(הודעת לשכת שרת החוץ)
ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ ציפי לבני, תצא מחר (16/12) בשעות הבוקר המוקדמות לפריס, שם תשתתף ותשא דברים בפני פורום המדינות התורמות. בשולי המפגש תערוך השרה לבני פגישות עם שרי חוץ שונים המשתתפים במפגש ותדון עימם בסוגיות העומדות בסדר היום של המזה"ת.
מפגש התורמות ייערך ביום ב' (17/12) ומיד עם סיומו תשוב השרה ארצה.
* * * * * * *
דברי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפתח ישיבת הממשלה (16.12):
(הודעת משרד ראש הממשלה)
מחר תיפתח בפריז ועידת המדינות התורמות שתעסוק בחיזוק של הרשות הפלסטינית במאמץ הבינלאומי לבסס תשתית כלכלית, אזרחית, מוסדית, שלטונית, כדי לאפשר לרשות הפלסטינית לתפקד בתור ישות שמתפתחת לקראת מדינה עצמאית, שמסוגלת לנהל את ענייניה כהלכה.
כמובן, הנושא המרכזי מבחינתה של מדינת ישראל בסופו של דבר זה היכולת של הרשות הפלסטינית לטפל כהלכה בנושא הביטחון, למגר את ארגוני הטרור, ולהבטיח שלא תהיה פעילות טרור נגד ישראל.
ישראל תהיה שותפה למפגש הזה שיתקיים בפריז. ראש המשלחת הישראלית, מטבע הדברים, ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ, ציפי לבני, שתציג את עמדת ישראל. אנחנו בהחלט תומכים בחיזוקה של הרשות הפלסטינית ובהתגייסות בינלאומית נאותה כדי להביא לשיפור איכות החיים של התושבים הפלסטינים, ובעיקר שיפור התשתית הכלכלית העצמאית שלהם שלא תהיה תלויה במדינת ישראל עם הקמת מוסדות שלטון מתאימים, ובראש ובראשונה כפי שאמרתי ארגונים שעוסקים כהלכה באכיפת החוק ובפעולה שיטתית ויסודית נגד ארגוני הטרור.
אנחנו משתפים פעולה עם שליח הקוורטט הבינלאומי, מי שכיהן כר"מ בריטניה - טוני בלייר, ואנחנו נמשיך לשתף איתו פעולה ולעזור לו בחיזוק הפרויקטים האלה שעומדים על הפרק.
שרת החוץ שלנו, ממלאת מקום ראש הממשלה הגברת לבני, תציג כהלכה את העמדה הישראלית ותהיה שותפה מרכזית בדיונים שיתקיימו בפריז מחר.
נאום ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ ציפי לבני, לוועידת המדינות התורמות בפריס
17 בדצמבר 2007
הוד מעלתו, נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שר החוץ קושנר, הנשיא עבאס וראש הממשלה פיאד, יושבי ראש נכבדים, עמיתיי, גבירותיי ורבותיי,
רק לפני מספר שבועות באנאפוליס שבמרילנד, ביוזמתם של הנשיא בוש ושרת החוץ רייס, חודש תהליך השלום הישראלי-פלשתינאי וכיום אנו נפגשים כדי לעורר מחדש התקדמות ברפורמה בסדר היום הפלשתינאי. הישיבה שנערכת היום היא הוכחה לתמיכה בתהליך הדו-צדדי ולהבנה שאנו צריכים ליצור את היסודות למדינה פלשתינאית עתידית, שתשכון בשלום ובביטחון לצד מדינת ישראל.
הנאספים כאן היום חולקים חזון משותף של שלום עתידי. יחד עם זאת אנחנו מבינים שכדי להשיב את האמון בתהליך השלום עלינו לא רק לבנות את היסודות לעתיד, אלא גם לשפר את המציאות הכלכלית והביטחונית בהווה.
אני נמצאת כאן משום שכינונה של מדינה פלשתינאית משגשגת, המכבדת חוק וסדר וממלאת שאיפות לאומיות לגיטימיות של תושביה, אינה רק חלום פלשתינאי – אלא גם אינטרס ישראלי. אני גם יודעת שהדרך הסלולה לפנינו לא תהיה קלה.
בחזית הפוליטית התחלנו במשא ומתן כדי לגשר על הפערים בינינו ולהגיע להסכם שלום. אני מאמינה שיש כאלו בצד הפלשתינאי ובעולם הערבי שמבינים כמו ישראל, לא רק את צורך השעה אלא גם את ההכרח שבפשרה. זוהי החובה הבלעדית של שתי הקבוצות. כישראלים ופלשתינאים, עלינו לחלוק את הבעלות על תהליך זה ולחלוק את האחריות לפתרונו.
כראש צוות המשא ומתן הישראלי, אני נכנסת לחדר זה עם תחושת אחריות אדירה ועם אמונה עמוקה להגיע להסכם. אנו נחושים בדעתנו לעשות זאת.
אבל יש פער אחר שהגישור עליו אינו פחות חשוב ושבו עזרתכם הינה קריטית. זהו הפער בין חזון למציאות. לא ניתן לקיים דו-שיח או להגיע להבנות לגבי העתיד ללא שינויים מתאימים המתבצעים בפועל. פיתוח הרחבת חזון משותף של שלום עתידי ושינוי המציאות כדי שנוכל להגיע לעתיד זה, הינם חיזוק משותף.
עיקרון זה מונח ביסודן של ההבנות שהתקבלו באנאפוליס וזהו העיקרון שצריך להנחות התכנסות זו. אימוצו לא היה ברור מאילו.
לפי מפת הדרכים, רפורמה יסודית וזניחת הטרור הם תנאים מקדימים לדיאלוג פוליטי. בנוסף, ההיגיון של עיקרון זה נשאר תקף. אולם הסכמנו עם שותפינו הפלשתינאים שלעמינו מגיע חזון מגובש ויציב יותר של שלום, תוך ההבנה, ששלום אמיתי לא יושג לעולם ללא יצירת התנאים בשטח לביסוסו. על יסוד זה בחרנו להתחיל את המשא ומתן לשלום כבר בשלב זה – בהתבסס על כך שיישום הסכם השלום העתידי יהיה פתוח לשינויים מחייבים של מפת הדרכים.
החלטתנו לפתוח תהליך משותף זה של משא ומתן בצמוד ליישום תוכנית מפת הדרכים, מציעה תקווה מחודשת לשלום. עם זאת, עלינו להכיר בכך שהיא גם כוללת סיבוכים פוטנציאליים אפשריים. זה עשוי להיראות קל יותר לקיים משא ומתן להסכם שלום כשהקשיים הקיימים עומדים מאחורינו. שינוי המציאות בשטח דורש יותר מאשר החלטה פוליטית. הוא דורש מאמץ מתמיד בפני הקשיים היומיומיים, דבר שיכול לגרום תסכול לשני הצדדים. לעיתים יתגלה שקשה לעמוד בפני הפיתוי להתעסק בהאשמות הדדיות או במציאת סיבות להפסקת הדיאלוג. אולם, בסופו של דבר זוהי תבוסה עצמית.
יחד עלינו למצוא את האומץ להתעלות מעל זאת – ויחד עלינו לשכנע את אנשינו בהבטחה לשלום והצורך להתעמת עם אתגריו.
אין הכוונה כמובן, שאנו יכולים להתעלם מהמכשולים שלפנינו. אנחנו חייבים להתייחס אליהם אך לא נוכל להיות בני ערובה שלהם. המצב שנוצר כתוצאה מהשתלטות החמאס על עזה מביא טרור יומיומי למשפחות ישראליות וסבל יומיומי לפלשתינאים, זאת בשעה ששביו של גלעד שליט מטריד אותנו ללא לאות. היעדר חוק, הסתה, הברחת נשק וטרור עדיין לא תמו.
כל זה יכול להיות תירוץ לחוסר עשייה. אך בעוד שהמכשולים המוצבים על ידי המציאות העכשווית עשויים להיות גדולים, הנחישות המאוחדת שלנו לא להיכנע להם חייבת להיות חזקה יותר. לדיון היום יש חשיבות רבה מאד בגלל הֶקשר זה. ברוח זו אנו מקדמים את תוכנית הרפורמה הפלשתינאית כמאמץ רציני לבנות את היסוד למדינה פלשתינאית אחראית. מדינה זו היא זכותו של העם הפלשתינאי ותהליך השלום זקוק לה מאד.
אין זה הזמן או המקום להתייחס לתוכנית זו בפירוט או לציין את האלמנטים הפוליטיים האחרים שנתונים למשא ומתן ישראלי-פלשתינאי ישיר. אני מקווה ומאמינה שבעזרתכם מאמצים אלו יוכלו לעזור ליצור שלטון פלשתינאי אחראי ובעל שקיפות, מנגנוני ביטחון שיילחמו בטרור בצורה מקיפה, שיחזירו את החוק והסדר ויבטיחו את העיקרון של "רשות אחת, רובה אחד". הם גם יסייעו להקמת מוסדות חינוך שישימו קץ להסתה ויכינו את הדור הבא לעתיד של קיום הדדי וקידמה כלכלית. אני מקווה גם שבעוד אנחנו שומרים על הרווחה האנושית, אנו יכולים לפעול כדי לסלק את הטרור מעזה ולהשיב את השליטה בה לממשלה הפלשתינאית הלגיטימית כדי שרפורמה ופיתוח כלכלי יהיו אפשריים גם שם.
לכולנו, כולל ישראל יש אחריות לסיוע בהבאת שינויים אלו לידי ביצוע. למרות קשיים אלו אנו מוכנים לעשות כן ומחויבים לעמוד בהתחייבויות מפת הדרכים שלנו, כולל אלו הנוגעות לפעילויות בהתנחלויות. עמידה מן הצד בתקווה שיחול שינוי, אינה מצב אפשרי למנהיג ישראלי. עלינו לפעול להביא שינוי יחד עם עמיתינו הפלשתינאיים. אנו מקדמים בברכה את המאמצים המחודשים, הנחישות והנהגתם של הנשיא עבאס וראש הממשלה פיאד במאמץ חיוני זה.
המדינות והמוסדות שנאספו כאן היום ממלאים תפקיד חיוני. הסיוע שלכם נדרש מאד כמו גם התעקשותכם על מנגנונים שיבטיחו שכל התמיכה הכלכלית תושקע כיאות, כך שטעויות העבר לא תחזורנה על עצמן.
לעמיתיי הערביים אני רוצה לומר שנוכחותם באנאפוליס הייתה בעלת חשיבות קריטית, אך הימצאותכם כאן אולי חשובה עוד יותר.
פלשתינאים, ישראלים ומנהיגיהם, צריכים לדעת שהם אינם לבד בסיכונים שהם לוקחים על עצמם או בעבודה שעליהם לעשות כדי להתגבר על האתגרים. על האזור בכללותו ללוות אותם ולבצע פעולות מעשיות להתקדמות יחד איתם – צעד אחר צעד – בדרך לשלום אמיתי ומתמשך. ישראל צריכה ורוצה שכן משגשג ושוחר שלום ותפעל בשיתוף פעולה עם הממשלה הפלשתינאית כדי להשיג יעדים אלו. ברוח זו אנו מחויבים להמשיך בהעברה הרגילה של כספי המיסים והמכס שנאספו לתועלת הרשות הפלשתינאית, לממשלה פלשתינאית שמחויבת לשלושת עקרונות הקוורטט.
הגענו להסכמה עם הרשות הפלשתינאית לחדש את הדיאלוג בוועדה הכלכלית המשותפת (JEC), שמייצגת את הרמה ההדדית הגבוהה ביותר להתייחסות לנושאים כלכליים. אני שמחה להכריז שהגענו להסכם באופן עקרוני, על התנאים להתייחסות למשימת ה- EUCOPPSשתסייע להכשיר ולהכין כוח משטרה פלשתינאי ואנו מקווים לחתום על הסכם בנושא זה בימים הקרובים.
צעדים אלו המתווספים לצעדים שישראל ביצעה כדי לסייע בפיתוח הפלשתינאי, כוללים:
-
שיתוף פעולה מתמשך עם שליח הקוורטט המיוחד טוני בלייר, במיוחד בנוגע לפרויקטים בעלי השלכה מיידית ויוזמות בנייה אחרות;
-
הגברת שיתוף הפעולה עם הממשלה הפלשתינאית לעבודה בכל הדרגים כולל רווחה, בריאות, חקלאות ותיירות;
-
האצת שיתוף הפעולה בין המגזרים העסקיים של שתי הקבוצות והאזור הרחב יותר; וגם,
-
הכשרת פקידי מכס פלשתינאיים, רואי חשבון, מנהלי קרנות פנסיה, רופאים, אחיות, מורים וחקלאים לעבודה פעילה.
צעדים אלו הם רק ההתחלה וישראל צריכה לעשות עוד הרבה מאד. מצבנו בפורום זה הינו ייחודי. איננו כאן כמדינה תורמת אבל השפעתנו על תהליך זה ברורה, כפי שתהליך זה משפיע עלינו באופן דרמטי, לטוב או לרע. עבורנו, מדובר בפעולות יומיומיות. עבורנו, המילים "גישה" ו"תנועה" חייבות להיות מתורגמות למעשים. בכל יום עלינו לבחון כיצד לקדם באופן הראוי ביותר את השלום והביטחון שבסופו של דבר זה מסתכם בעיסוק בפרטים, נקודה אחר נקודה ושלב אחר שלב למען עתיד טוב יותר.
ציינתי קודם לכן שכדי שתהליך השלום יצליח, הביטחון הישראלי חייב להיות אינטרס פלשתינאי בדיוק כשם שמדינה פלשתינאית היא אינטרס ישראלי. אני מאמינה שהנשיא עבאס וראש הממשלה פיאד שותפים לנו בהבנה זו וכיום, אנו זקוקים לכם – חברי הקהילה הבינלאומית – לחלוק זאת איתנו. עלינו לדעת שרווחת הפלשתינאים והביטחון הישראלי אינם אינטרסים מתחרים אלא אינטרסים מקושרים.
ישראל מחויבת לבניית מדינה פלשתינאית ברת-קיימא. אנחנו רוצים להסיר את המכשולים בכלכלה הפלשתינאית ובחיי היומיום שלהם. אין לנו רצון לשלוט בחיי הפלשתינאים. איננו רוצים שדמותה של מדינת ישראל בעיניהם של הפלשתינאים תהיה חייל העומד במחסום. אבל אנחנו יודעים שכל צעד שנעשה לשיפור איכות חייהם של הפלשתינאים נושא בצדו כל מאמץ שמושקע לסיכול האיום על חיינו שנובע מטרור ואלימות.
כדי לפתור קונפליקט זה, עידן ה"היגיון שסכומו אפס" חייב להסתיים. חייבים לקדם פיתוח כלכלי וביטחון אישי זה עם זה. כל אחד מהם דורש את חמלתכם והתחייבותכם. אני מאמינה שבעזרתכם נוכל לבנות על הצלחתו של המפגש באנאפוליס ועל איחוד המדינות התורמות המתקיים היום כדי להגשים את שניהם למציאות קיימת.
תודה רבה.