(הודעת דובר משרד החוץ)
ישראל וסין מציינות היום (24) עשרים שנים לכינון היחסים הדיפלומטים ביניהן. ישראל רואה חשיבות רבה בקידום הקשרים עם סין, הכלכלה השנייה בעולם, חברת מועצת הביטחון ושחקן מרכזי באסיה ובזירה הבינ"ל. ישראל מלאת הערכה לפיתוח הכלכלי, מדעי וטכנולוגי אשר מאפיינים את צמיחתה של סין בעשורים האחרונים. היחסים בין סין לעם היהודי הולכים אחורה עד כאלף שנים, בעת שסוחרים יהודים ממרכז אסיה הגיעו באמצעות דרך המשי לעיר קאיפנג (Kaifeng) ומצאו בה בית.
שרי החוץ לשעבר דוד לוי וצ'יאן Qishen חותמים על הסכם כינון יחסים דיפלומטיים (24 ינואר 1992)
העם היהודי מוקיר את העובדה שעשרות אלפי יהודים מצאו מקלט בסין בשתי תקופות קשות ואפלות בהיסטוריה שלו: בעת הרדיפות והפוגרומים ברוסיה בסוף המאה ה-19 ובמהלך המהפכה שם, ובעיצומה של מלחמת העולם השניה, אז מצאו כ-30 אלף פליטי יהדות אירופה מחסה בעיר שנגחאי.
על אף ההבדלים בגודל האוכלוסייה ובשטח, ישנם קוי דמיון בין העם הסיני והעם היהודי, כשתיים מהציביליזציות הרציפות הארוכות בעולם, הדוגלות בערכי משפחה, בחינוך ובלמדנות, התמדה ועבודה קשה, במודעות ובמורשת היסטורית עמוקה ובשאיפה לתרום להתפתחות המין האנושי.
סין וישראל נהנות בשנים האחרונות מפריחה ביחסים ביניהן: שתי המדינות מקיימות דיאלוג מדיני מתמשך, סין הפכה לאחרונה לשוק היצוא השלישי בגודלו של ישראל והמגמה בעלייה בסחר הבילטרלי בין המדינות נמשכת כבר מספר שנים. בשנתיים האחרונות נחתמו מספר הסכמים משמעותיים בתחומי הכלכלה והמדע. במישור התרבותי הגיעו לסין בשנים האחרונות מיטב מוסדות התרבות מישראל.
משרד החוץ רואה בסין מדינה בעדיפות גבוהה, ומקצה בשנים האחרונות משאבים רבים, בכח אדם ובתקציבים, לקידום הקשרים בין המדינות. לפני כשנתיים גם נפתחה קונסוליה כללית בדרום סין בעיר גואנגג'ו (Guangzhou), שהתווספה לקונסוליות בשנגחאי ובהונג קונג, לצד השגרירות בבייג'ינג.
שנת העשרים מהווה ציון דרך ביחסים בין המדינות: האירועים הגדולים המתוכננים בשתי המדינות בתחומי התרבות, הכלכלה והמדע, מיועדים להרחיב ולהעמיק את בסיס היחסים עם סין בכל המישורים.
לקראת ציון שנת העשרים החליפו מנהיגי המדינות, בהם ראש הממשלה, הנשיא ושר החוץ, אגרות שבהן הם מביעים את מחויבותם להידוק הקשרים בין המדינות.