היחסים בין ישראל ומדינות מרכז ומזרח אירופה אשר חודשו ברגע שמדינות אלה שיקמו את הדמוקרטיה שלהן הולכים ומתקרבים יותר ויותר במיוחד בנושאי כלכלה, תרבות, תיירות ופעילויות בינלאומיות לשיתוף פעולה. הסכמים כלכליים עם מדינות אלה הם בעלי חשיבות לאור העובדה שרבות מהן חברות באיחוד האירופאי או מועמדות לחברות בעתיד.
הואיל ומדינות אלה היוו את מרכז יהדות התפוצות לפני מלחמת העולם השנייה זכרון השואה הוא מרכיב משמעותי ביחסים איתם. הסוגיות שנדונו כללו השבת רכוש יהודי פרטי וציבורי לבעלים או ליורשיהם החוקיים, הכרה בחסידי אומות העולם אשר סיכנו את חייהם כדי להציל יהודים בתקופת הנאצים ושיתוף פעולה עם הממשלות של האזור כדי להלחם בכל גילוי של אנטישמיות.
יחסי ישראל עם המדינות מזרח אירופה (מקודם ברית המועצות) קיבלו תנופה, במיוחד בתחום הפוליטי, כלכלי ותרבותי. ביקורים רשמיים והסכמים חדשים הניחו בסיס מוצק להרחבת יחסים אלה. הקשרים למסחר ולשקעה מציגים גידול מרשים. למעלה ממיליון אזרחים סובייטים לשעבר החיים כיום בישראל יוצרים גשר אנושי בין ישראל לארצות המוצא שלהם המוסיף ממד נוסף ליחסים.
קשרי ישראל עם הפדרציה הרוסית הם בעלי חשיבות אסטרטגית לאור המעורבות הפעילה שלה, כחברה ב'רביעיה' בתהליך הדיפלומטי במזרח התיכון, במשא ומתן עם אירן על תוכנית הגרעין שלה.
ישראל ממשיכה להרחיב את היחסים שלה עם מדינות מרכז אסיה בקווקז שם יש דרישה גדולה לסיוע של 'משב' הישראלי בתחום הרפואה הציבורית, חקלאות מתקדמת, ניהול משאבי מים ומאבק נגד מדבור. סוגיות חשובות אחרות הן שימור המורשת היהודית במדינות האירו-אסייתיות, הנצחת זכרון השואה ומאבק נגד האנטישמיות.