מאז הגלות הראשונה (586 לפני הספירה) והפזורה היהודית לאחר מכן בכל העולם קיימת מערכת יחסים ייחודית ודינמית בין יהודים החיים בארץ ישראל ובין אלה החיים מחוצה לה. למרות שהם מופרדים במרחקים גדולים, במדינות רבות היהודים נשארו אומה אחת הקשורה בהסטוריה, דת ומולדת משותפת כמו גם התחייבות מאוחדת לקיום הפיסי והרוחני של העם היהודי. הקמת מדינת ישראל (1948) מימשה את החלום הישן בן 2000 שנים לחזור למולדת הקדומה ולהשיב לחיים את הפעילות והריבונות הלאומית.
לפי אומדנים שנעשו לאחרונה מונה אוכלוסיית היהודים בעולם יותר מ-13 מיליון, 41 אחוזים מהם חיים בישראל. היהודים בכל מקום השתתפו בקשת רחבה של הסטוריה, שאיפות ועניינים והיו מעורבים בדיאלוגים מתמשכים במגוון רחב של נושאים.
יהדות התפוצות בהכירה את המעמד המרכזי של ישראל בחיי היהודים השתתפה בבניית הארץ, על ידי סיוע חברתי, פוליטי וכספי כמו גם על ידי עליה לישראל הפיכתה כביתה ובהוספת הכישורים המיוחדים והרקע התרבותי שלה לפסיפס הישראלי. מסורת ארוכה של סיוע הדדי בין היהודים מופגנת ברשת הרב ממדית של ארגונים המיועדים לספק מאות דרישות יהודיות וישראליות.
ישראל מצידה מבקשת באופן קבוע לחזק את הקהילות היהודיות ואת הקשר האיתן על ידי עזרה לאלה שזקוקים לה, קידום פעילויות מונחות ישראל, לימודי עברית, הזדמנויות עסקיות וביקורי קבוצות יחידים בישראל.
מדינת ישראל מייחסת חשיבות רבה לביטחון הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם. בעקבות העלייה באנטישמיות לאחרונה, ישראל ביחד עם הארגונים היהודיים והממשלות באירופה, עם ארצות הברית וחלקים אחרים בעולם נאבקת בגזענות באופן כללי ובאנטישמיות בפרט.